אמית סגלמחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה העברית ניסה לבדוק מהי הסיבה המרכזית שבעטיה סטודנטים חדשים נרשמים ללימודים אקדמיים – האם זה כדי לרכוש מקצוע, להעשיר את הידע הכללי שלהם וההשכלה, האם בשל הרצון להצטרף לחברה הסטודנטיאלית, אולי בגלל היוקרה של התואר אליו הם נרשמו או שמא החלו ללמוד בעקבות לחץ משפחתי?
במסגרת המחקר הופץ שאלון קצר בשפה העברית למעל 1,000 סטודנטים שהתחילו ללמוד השנה באוניברסיטה העברית, יהודים וערבים (מכיוון שהשאלון היה בשפה העברית, ההנחה היא שרוב המשיבים הם מהמגזר היהודי ומיעוטם מהמגזר הערבי), במהלך חודש אוקטובר 2020 – כשהנתונים שעלו הושוו לנתונים שהתקבלו מתשובותיהם של 1,000 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית שנאספו באוקטובר 2019, לפני משבר הקורונה, ולתשובותיהם של 1,000 סטודנטים ערבים ממגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
הסטודנטים סימנו כי המניע שנמצא במקום הראשון מבחינתם לבחירה בלימודים אקדמיים הוא רכישת השכלה וידע, במקום השני – רכישת מקצוע, בשלישי – מסגרת חברתית, ברביעי – יוקרה, כאשר לחץ מהסביבה הוא המניע השכיח פחות. ניכר גם כי ישנם ההבדלים בין התשובות של סטודנטים ב-2020 מול אלו ב-2019, אחרי ולפני פרוץ מגפת הקורונה.
הסטודנטים שהתחילו ללמוד השנה היו פחות מעוניינים ברכישת ידע והשכלה, והשיקול של יוקרה בלט פחות בהשוואה לשנה שעברה. מאידך, ניכר כי חלה עלייה משנה שעברה במספר הסטודנטים שציינו שהם היו מעוניינים להשתלב בלימודי ההשכלה הגבוהה בעקבות רצונם להשתלב במסגרת חברתית אקדמית. נתונים אלה יכולים להיות מפתיעים שכן כיום רוב הלימודים האקדמיים באוניברסיטה העברית מתקיימים בזום, מרחוק.
מההשוואה המגזרית בין המניעים של סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים להשתלב בלימודים אקדמיים, מתברר כי ישנם הבדלים מובהקים בארבעה מניעים – מסגרת חברתית, יוקרה, רכישת ידע והשכלה, ורכישת מקצוע. הסטודנטים הערבים מיחסים חשיבות גבוהה יותר ליוקרה, לרכישת ידע והשכלה ולרכישת מקצוע בהגיעם ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה, וחשיבות מעטה יותר למסגרת החברתית. הסטודנטים היהודים מייחסים חשיבות רבה יותר לעומת הסטודנטים הערבים למסגרת החברתית, אך במידה פחותה יותר מהם לרכישת ידע והשכלה, רכישת מקצוע ויוקרה כמניעים התורמים למוטיבציה להצטרף ללימודים אקדמיים. המניעים הבולטים ביותר ללימודים אקדמיים בשתי הקבוצות הם רכישת ידע והשכלה ורכישת מקצוע. כמו כן, בולט שלימודים בגלל “לחץ ההורים” (או המשפחה) אינם בולטים גם בקרב הצעירים מהחברה הערבית, בדומה לחברה היהודית.
ממצאים אלו ואחרים של המחקר שנערך על-ידי צוות שכלל את הדוקטורנטיות תרצה וילנר ושאדה קשקוש, בהנחית ובהובלת דר’ יוליה ליפשיץ-ברזילר, מרצה בבית הספר לחינוך ע”ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה ופרופ’ איתמר גתי מביה”ס לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה יוצגו בכנס השנתי של האגודה הישראלית לפסיכומטריה שיתקיים בשבוע הבא. פרופ’ גתי, ראש צוות המחקר, מומחה לייעוץ והכוונה בבחירת תחום לימודים ומקצוע, ציין השבוע בעקבות ממצאי המחקר כי “האתגר של המוסדות להשכלה גבוהה כיום הוא מורכב ורב-ממדי – כיצד לתת מענה למגוון הציפיות של הסטודנטים שבאו ללמוד תחומים שונים ומסיבות שונות. בפרט, האתגר הוא התמהיל בין הקניית השכלה ורכישת ידע שיסייע בהשתלבות תעסוקתית, להצדיק את יוקרת התואר האקדמי, לאפשר מגוון פעילויות חברתיות, והרחבת מעגל ומגוון החברים ללימודים, ולשכנע את המעטים שבאו בגלל לחץ סביבתי שיש תמורה ללימודיהם ולמאמץ הנדרש מהם כדי להצליח”.