מחקר חדש שנעשה בקרב סטודנטים על הרצף האוטיסטי שלומדים בכיתות רגילות בתוכנית שילוב ייחודית באוני’ אריאל מצא כי הם סובלים יותר מתסמיני חרדה חברתית, ויחד עם זאת, ההישגים שלהם ממוצעים ודומים לסטודנטים שאינם מאובחנים על הרצף אך סובלים גם כן מחרדה
במחקר חדש שנערך באוניברסיטת אריאל נבדקו כ – 60 סטודנטים המאובחנים על רצף האוטיזם ולומדים לתואר ראשון במחלקות האוניברסיטה השונות בתכנית שילוב ייחודית. בתוכנית זו משולבים הסטודנטים עם אבחנה על רצף האוטיזם בלימודים גבוהים בכיתות הרגילות במטרה לאפשר להם להשיג תואר אקדמי ומקצוע לחיים שיסייעו להם בשילוב מיטבי בקהילה. בנוסף, התוכנית מעניקה מערכי תמיכה וליווי אישיים וקבוצתיים לאורך לימודי התואר בתחומים של כישורי חיים, תקשורת ומיומנויות למידה. התוכנית מלווה על ידי הערכה ומעקב הבוחנים את נקודות החוזק והקושי של הסטודנטים והשינויים החלים לאורך השנים במטרה לשפר את תוכנית השילוב.
מהנתונים הראשוניים שהתקבלו נמצא כי: בקרב סטודנטים על רצף האוטיזם קיימת שכיחות גבוהה יותר של חרדה חברתית ונטייה לקיבעונות בהשוואה לסטודנטים ללא תסמינים של רצף האוטיזם. תסמינים משמעותיים של חרדה חברתית נמצאה בשכיחות יחסית גבוהה גם בקרב סטודנטים ללא תסמיני אוטיזם (27% ) אך באחוז גבוה יותר משמעותית בקרב סטודנטים על רצף האוטיזם (45%).
חרדה חברתית מוגדרת כתסמיני חרדה משמעותיים במצבים הדורשים אינטראקציה בינאישית. חרדה חברתית גבוהה יותר נמצאה קשורה לתפקוד יומיומי נמוך. סטודנטים על רצף האוטיזם השיגו ציוני אמצע שנה ממוצעים עם ממוצע ציונים של 74% שהיו דומים לציוני הסטודנטים ללא תסמיני אוטיזם אך עם חרדה חברתית (76%) אך מעט מונמכים מציוני הסטודנטים ללא תסמיני אוטיזם או חרדה חברתית (82%).
מסקנות המחקר הן: 1. סטודנטים המשולבים בתכנית זקוקים להתייחסות טיפולית בהקשר של חרדה חברתית וקיבעונות 2. סטודנטים על רצף האוטיזם מסוגלים להגיע להישגים אקדמיים נאותים. המחקר ממשיך לבדוק את גורמים המשפיעים על הישגים אקדמיים ועל תפקוד יומיומי וכן לעקוב אחר השתנות ההתנהגות היומיומית במהלך שנות הלימוד באוניברסיטה.