מערכת 'לימודים כחול־לבן'צוות מהמחלקה למדעי הכימיה באוניברסיטת אריאל פיתח חיישן לזיהוי מים בכמות זעירה, למניעת תאונות ללא צורך בציוד יקר לשימוש בתהליכים כימיים רלבנטיים לתעשיית התרופות והביו רפואה. צוות המחקר פיתח חיישן מים רגיש במיוחד מבוסס על הרכב מולקולרי המעניק אות בצורת אור (פלואורסצנטי) בריכוזי מים נמוכים במיוחד.
“גילוי כמויות מים זעירות חשוב בטיחותית בתעשייה כימית וביו-רפואית, מסביר פרופ’ פלביו גרינשפן חוקר מהמחלקה למדעי הכימיה באוני’ אריאל, עקבות מים בתהליכים אלו עלול להפחית דרמטית את הצלחת התהליך, הרגיש למים וליצור תוצרי לוואי (שיכולים להיות רעילים, מסוכנים, או פשוט לא רצויים). מנקודת מבט בטיחותית, מים עלולים להגיב עם החומרים המשתתפים בתהליך (ריאגנטים) ולעיתים לגרום לתוצאה מזיקה הכוללת פיצוצים, פציעות ואף מוות”.
“כיום לצורך זיהוי שאריות מים בתהליכים מסתמכים על שיטות שונות שלכל אחת מהן חסרונות. למשל שיטות לזיהוי מים באמצעות צבע (קולורימטריות) מספקות תוצאות מהירות אך זאת על חשבון הרגישות. ושאר הבדיקות הנהוגות, מספקות רגישות גבוהה אך הם דורשות זמן רב ושימוש במכשור יקר למשל באלקטרוכימיה, תהודה מגנטית גרעינית ((NMR ועוד.
“במחקר פיתחנו קומפלקס מולקולרי בעל רגישות גבוהה במיוחד, מסבירה פרופ’ מינדי לוין חוקרת המחלקה למדעי הכימיה באוני’ אריאל, לזיהוי עקבות מים בחומרים שונים. רגישות הזיהוי היא בערך פי עשר יותר טובה מכל מערכת זיהוי אחרת שדווחה בספרות המקצועית. החיישן שפתחנו מעניק אות באמצעות אור (פלואורסצנטי) והוא נוח לשימוש בבדיקת חומרים וממיסים אורגניים המשפיעים על תהליכי הייצור. כך, לפני שימוש החומרים האלו אפשר לבחון הימצאות כמויות מזעריות של מים ולמנוע תאונות, תוצרי לוואי לא רצויים ולתרום להצלחה של התהליך.
“בנוסף, התוצאות שלנו מלמדות על אסטרטגיה כללית לתכנון חיישנים המבוססים על מולקולות ממשפחת ה-bimane (מולקולות אורגניות קטנות מהוות משפחה של צבענים פלואורסצנטיים) שעשויים לסייע ביישומיים עתידיים שונים, לאיתור חומרים נוספים באופן בטוח, יעיל וללא סיכונים.”
במחקר השתתפו צוות מהמחלקה למדעי הכימיה באוניברסיטת אריאל: פרופ’ מינדי לוין, פרופ’ פלביו גרינשפן, ד”ר ורד מרקס, ד”ר אפורבה פרמניק, יחד עם הסטודנטים ג’וי קרמקר ווינסנט ג’וסף.