מערכת 'לימודים כחול־לבן'פרופ’ אוריאל רייכמן, מייסד אוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי לשעבר) היה הנואם המרכזי באירוע יום הדמוקרטיה שנערך תחת המוטו “זמן לעצב את המחר”. בדבריו התייחס רייכמן למלחמה במזרח אירופה ולמשבר הפליטים המתהווה באירופה בכלל – ובישראל בפרט. “נכון לתת עדיפות לעלייה יהודית”
מתוך דבריו של פרופ’ אוריאל רייכמן מיום הדמוקרטיה “זמן לעצב את המחר” של בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה יחד עם אגודת הסטודנטים והמכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן: “שלום למנהיגות העתיד. המוסד הזה הוקם עם שתי מטרות יסוד חינוכיות. האחת חירות – להכשיר אתכם לצאת לחיים כדי לממש את המטרות שלכם, תהיו יזמים בכל מה שאתם עושים. המטרה השנייה אחריות – חלק ממנה מתרחש כאן היום, המחשבה על עתידה של החברה הישראלית של דאגה לחלש. לנו יש שליחות להכשיר את הסטודנטים שלנו להצלחה. יש לנו תקווה להוביל לחברת מופת, שהייתה בבסיס החברה הציונית.
מה שקורה באוקראינה הוא מרתק, מערכה קשה של פלישה רוסית למדינה עצמאית ודמוקרטית. הפלישה הרוסית מנתצת את כל התאוריות שהיו קיימות עד עכשיו:
פרנסיס פוקויאמה האמין כי הדמוקרטיה הליברלית היא המשך של נקודה סופית של מה שקורה בעולם. הוא האמין שכל המדינות “יתיישרו” לבסוף לפי המדינה הדמוקרטית.
תומס פרידמן כתב ספר על העולם הכלכלי, התחרות הכלכלית הגלובלית תוביל למצב של פחות חשיבות להפרדות גאוגרפיות אתניות. יהיה עולם גלובלי שוויני והנושאים הכלכליים של גלובליזציה יובילו להורדה עד כדי חיסול של הרבה מהתרבויות בעולם.
יובל נח הררי אמר שאנחנו נמצאים בעידן שלא יהיה יותר מלחמות, רעב או מחלות. הוא צדק בשלושת התחומים.
הפלישה לאוקראינה היא זעזוע של כל מיני תקוות, עימות שלא חשבנו שיהיה. שיטוח של ערים שלמות על האזרחים שיושבים בהם. מה שקרה ערב מלחמת העולם השנייה בו מדינות דמוקרטיות התייצבו נגד הפלישה הנאצית, היום זה לא קורה.
נכון שנאט”ו הצהירו כי הם ידאגו לאינטרסים, אבל אף מדינה לא קמה לעזרת אוקראינה. באירופה ישנן תופעות לאומיות רציניות ביותר, דבר שמוביל לאיום על הדמוקרטיה, בפולין, טורקיה, בולגריה ומדינות נוספות באירופה. נוצר איום מחודש על המשטרים הדמוקרטים הליברליים.
בתוך השינוי העולמי אנו חוזרים למדינת היהודים, מדינת היהודים הייתה מיומה הראשון מדינת לאום. יחד עם זאת, מדינה דמוקרטית וליברלית שחותרת לחברת מופת. אני רוצה לחזור לעקרונות היסוד שהובילו אותי כל חיי, והובילו אותי להקים את המוסד הזה.
אני נולדתי כפלשתינאי, בתעודת הלידה שלי היה רשום פלשתינה-א”י. שמעתי את קולות הנאצים, בעקבות “המילייה” שהיה סביבי שהשואה הייתה מאד חזקה. בתור ילד שמעתי את הקולות של הנאצים “שעלו במדרגות ובאו לקחת אותי”, אם לא היינו מנצחים הג’יהאדיסטים היו “מטפלים” בנו.
מדינת ישראל קמה בשלב שלא היה מנוס מלהקים את מדינת היהודים. המטרה בראש ובראשונה הייתה להקים בית לאומי לעם היהודי שיוכל לשלוט על מדינתו ולהגן על עצמו. דבר שני, מדינה שתהיה מקובלת על חבר העמים. ודבר שלישי ייעוד של חברת מופת – חברה שמכבדת את המסורת ואת הסמלים והרבנים יקבלו כבוד ויישארו בבתי הכנסת.
בנימה הזו אתם יכולים לראות את המדינה הזו כשהיא מדברת על שוויון וחירות לכל, מדברת על מדע וטכנולוגיה, מדברת גם על הערבים אזרחי המדינה היהודית שקמה. מערכת שלמה של הבטחות. המדינה הזו הצליחה לקום בגלל אושוויץ. ז’בוטינסקי אמר שמדינת היהודים פירושה רוב יהודי. ולכן, המדינה הוקמה על מנת להיות בית ליהודים, אנו קלטנו יותר פליטים יהודים מכל מדינה אחרת בעולם. חוק השבות יוצר בעיה לעיתים. שיבת ציון, הגולה, חוזרים אלינו והערבים שגרו כאן ולא יכולים לחזור – זו הדילמה הגדולה השילוב בין יהודית לדמוקרטית. ואת הדילמה הזו חייבים לפתור בזהירות. הפתרון נמצא בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל ונכון לתת עדיפות לעלייה היהודית, נכון לעסוק בקליטה יהודית, ויחד עם זאת יש צורך ביצירת שוויון. הערבים צריכים לפעול לאזרחות מלאה ושוויון, חיים בשלום בשותפות בבניית הארץ. אני חושב שבמבנה העדין הזה פגע חוק הלאום, ברגע שחוק הלאום מדבר על כך שזכות ההגדרה העצמית היא רק ליהודים הוא שינה את ההגנות שהיו קיימות בהכרזת העצמאות. הגדרה עצמאית במדינת הלאום, הוא נכון, אבל צריך שתהיינה גם מגבלות. חייבים לחזור לזה, יש כתובת לפי חוק הלאום והיא מדינת ישראל. אתה לא חייב לתת זכויות הצבעה ואזרחות לאזרחים שהם אינם יהודים. זו הדילמה שהכרזת העצמאות פותרת וחוק הלאום בורח ממנה.
אוניברסיטת רייכמן מושתת על עקרונות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, אנחנו מוסד ציוני. אבל הציונות שלנו היא ציונות המקור ומכאן אנחנו צריכים לצאת לפתרון היסוד שלנו, לא מדינת הלכה מדינה המשמרת את הקיום היהודי וביחד עם זאת לנצח את המערכה הזו.
היום מדינת ישראל נמצאת בקשיים מרובים, אנחנו מאבדים שליטה בשטח, בעקרונות היסוד שלנו. אי אפשר לעצום את העיניים, יש לנו מצב של אלימות לאומנית קשה במערכות שלמות של המדינה.
באר שבע ואזור הדרום נמצאים במצב בו יש התפרעות מוחלטת של הדור הצעיר, יש מצב קשה מאד של אלימות לא רק בחברה הערבית אלא אלימות ערבית נגד חקלאים על מנת לסלק אותם ולהשתלט על הקרקע. העניין החמור ביותר בא לידי ביטוי במבצע האחרון, אלימות שהוזמנה על ידי האויב והביאה לפוגרום.
אתם בתור מנהיגות העתיד צריכים למצוא את האיזון העדין בין הגנה על המדינה לבין שמירה על החירות, על החופש מדת וחופש הדת, ובעיקר להבין שיש רגעים שצריך לעשות שימוש בכוח בתופעות אלימות.
לא ייתכן שמערכות פוליטיות שלמות יוצאות נגד מערכת שלטון החוק, לא יתכן שיש הסטה. אפשר ורצוי לדבר נקודתית על בעיות. מגן הדמוקרטיה היא מערכת שלטון החוק, ברגע שמרסקים זאת נגיע למצב שאי אפשר לנהל מדינה. מדינה לא מתנהלת רק על רוב קולות של הכנסת אלא על עקרונות השיטה. המסר של הדור שלי שחווה את מלחמת השחרור, דור שהקדיש את השנים הראשונות לשמירה על העצמאות של מדינת ישראל זה לצאת להילחם ולהגן על מה שצריך ולא לוותר על שלטון החוק.