מערכת 'לימודים כחול־לבן'ישיבה שהתקיימה היום החליטה המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) להכיר רשמית במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. ההחלטה התבססה על דו”ח שהגישה ועדה מיוחדת שמונתה על ידי המל”ג, אשר המליצה פה אחד וללא כל הסתייגות להכיר במרכז הבינתחומי כאוניברסיטה. כעת, ובהמשך להחלטת הדירקטוריון והאספה הכללית של הבינתחומי משנה שעברה, ישנה המוסד את שמו ל”אוניברסיטת רייכמן”.
המרכז הבינתחומי הרצליה יוכר כאוניברסיטה באופן רשמי – זאת בעקבות החלטת המועצה להשכלה גבוהה מהיום, לאמץ את המלצתה הגורפת של ועדה המומחים המיוחדת שמונתה על ידה לבדיקת סוגיית מתן ההכרה למרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. בסיכום הדו”ח קובעים חברי הוועדה: “המרכז הבינתחומי מתאים להיות אוניברסיטה, תוך הבטחת רמה אקדמית מחקרית מעולה העומדת בסטנדרטים מספקים לאוניברסיטה. ועל כן אנחנו ממליצים למועצה להשכלה גבוהה פה אחד וללא כל הסתייגות כי תוענק למרכז הבינתחומי בהרצליה הכרה כאוניברסיטה. הצטרפותו של המרכז הבינתחומי בהרצליה לשדרת אוניברסיטאות המחקר של ישראל תביא כבוד למדינה ולמערכת ההשכלה הגבוהה שלה”.
דו”ח הוועדה הינו האחרון בשורה של דו”חות משבחים שכתבו ועדות מומחים בינלאומיות, אשר מונו על ידי המל”ג, לבדוק את כשירותו האקדמית של הבינתחומי כמוסד אקדמי המקיים מחקר מתקדם ומסמיך לתארי דוקטורט. בוועדות ישבו מומחים מאוניברסיטאות מובילות בעולם ועל בסיס המלצותיהם הוסמך הבינתחומי על ידי המל”ג להעניק תארי דוקטורט במשפטים, במדעי המחשב ובפסיכולוגיה.
ההחלטה להכיר בבינתחומי כאוניברסיטה התקבלה 27 שנים לאחר שהמוסד הוקם על ידי פרופ’ אוריאל רייכמן, במודל אוניברסיטאות העילית האמריקניות. במטרה להפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל: מוסד אקדמי מוכר ועצמאי, במעמד של מוסד ללא כוונות רווח (מלכ”ר), שאינו תלוי בתקצוב המערכת הציבורית-ממשלתית ופעילותו ממומנת משכר לימוד ומתרומות.
כעת, ובהתאם להחלטת הדירקטוריון והאספה הכללית של הבינתחומי הרצליה משנה שעברה, ישנה המוסד את שמו באופן רשמי לאוניברסיטת רייכמן. שינוי השם לאוניברסיטה נועד לשקף נאמנה את אופיו כמוסד אקדמי מחקרי, אשר מעניק תארי דוקטורט ופועל בסטנדרטים האקדמיים המחמירים ביותר. לצד זה, ביקשה האספה הכללית לכבד את הנשיא והמייסד, אשר הודיע על סיום כהונתו כנשיא, ולקרוא את המוסד על שמו. זאת, בהוקרה על חזונו השאפתני להקים אוניברסיטה שתכשיר את מנהיגות העתיד של מדינת ישראל, ברוח הציונות וערכי הכרזת העצמאות, ובהוקרה על נחישותו במימוש החזון ועל יזמותו פורצת הדרך, אשר הציבו את הבינתחומי בשורה הראשונה של המוסדות האקדמיים בישראל.
החלטת האסיפה הכללית התקבלה בהמלצתו של דירקטוריון המוסד, בראשותו של פרופ’ אמנון רובינשטיין, חתן פרס ישראל למשפט, שר החינוך ויו”ר המל”ג לשעבר, אשר אמר:
“הפיכת הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה היא אבן דרך חשובה בהתפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בכך מצטרפת ישראל לרשימת המדינות שבהן פועלים לצד מוסדות מתוקצבים של המדינה גם מוסדות עילית פרטיים מעולים. מאז הקמתו תרם הבינתחומי תרומה משמעותית להשכלה הגבוהה בישראל, בחדשנותו ובייחודו, ובאופן שבו איתגר והמריץ את המוסדות הוותיקים יותר”. “פרופ’ אוריאל רייכמן הוא איש ציבור ומחנך בכל נימי נפשו, ובמשך כל חייו תרם למדינת ישראל ולחיזוק דמותה כדמוקרטיה ליברלית. פרופ’ רייכמן היה מעורב ביוזמות ציבוריות חשובות, ובראשן חוקה לישראל, אך מפעל חייו הגדול הוא המפעל החינוכי והציוני של המרכז הבינתחומי הרצליה. לולא פרופ’ רייכמן, שהגה את הקמתו והוציא אותו לפועל בכשרון ובמסירות יוצאים דופן, לא היה קם המרכז הבינתחומי ואין ראוי ממנו שתיקרא האוניברסיטה על שמו”.
בנובמבר 2018 העניקה המועצה להשכלה גבוהה לפרופ’ רייכמן פרס מיוחד על “תרומתו הרוחבית והמשמעותית לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל”. בנימוקים לפרס נכתב, בין היתר, כי “פרופ’ רייכמן היה החלוץ שהקים מוסד אקדמי שאינו מתוקצב על ידי המדינה… בכך סלל דרך במדינת ישראל לפיתוחה של ההשכלה הגבוהה שאינה נשענת על הכסף הציבורי. בעקבות יוזמתו קמו מוסדות נוספים, אך אין ספק שהוא מורה הדרך שהשפיע על המערכת כולה ותוצאות מפעלו בוודאי ימשיכו להקרין עליה ועל התפתחותה בעתיד… פרופ’ רייכמן הקים את מוסדו עם חזון אקדמי מרשים בכך שאפשר כבר לפני 25 שנים לימודים בינתחומיים, שעדין לא היו נפוצים באקדמיה בישראל, והשפיע בכך רבות על השיח, המחקר וההוראה האקדמיים בכל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל”.
הבינתחומי הרצליה: בוגרים ממשפחות טובות שהשתלבו בכל הצמרת העיסקית והציבורית בישראל
הבינתחומי הרצליה נוסד בשנת 1994 על ידי פרופ’ אוריאל רייכמן. במוסד לומדים כ-8,300 סטודנטים ומאז הקמתו סיימו את לימודיהם בו כ-32,000 בוגרים, אשר השתלבו בעמדות מפתח בכל מגזרי המשק והחברה.
במוסד 10 בתי ספר, המציעים מסלולי לימודים לתארים ראשון שני ושלישי בתחומי המשפטים, מדעי המחשב והפסיכולוגיה; ומסלולים לתארים ראשון ושני במנהל עסקים וחשבונאות; ממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה; תקשורת; כלכלה; קיימות; ויזמות. בנוסף, הבינתחומי הוא המוסד האקדמי הבינלאומי ביותר בישראל (לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה). בבית הספר הבינלאומי ע”ש רפאל רקנאטי שבבינתחומי לומדים כ-2,200 סטודנטים מ-90 מדינות לתארים אקדמיים מלאים באנגלית.
הבינתחומי מיישם מודל ייחודי וחדשני של מחקר והוראה, המושתת על תפיסת הבינתחומיות, שמשלבת דיסציפלינות שונות; עידוד הסטודנטים והסגל לחדשנות ויזמות; תפיסה גלובלית; וחיבור בין האקדמיה לבין העולם הציבורי והעסקי, המתבטא במחקר יישומי ובשיתופי פעולה עם גורמים מחוץ לקמפוס. בבינתחומי פועלים עשרות מכונים ומרכזי מחקר, ובליבת הקמפוס עומד מרכז חדשנות ייחודי וראשון מסוגו בישראל, המפגיש בין חוקרים ממדעי החברה עם חוקרים בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, מדעי המוח והביולוגיה כדי לייצר ידע חדש ופורץ דרך.
הבינתחומי הרצליה הוקם במודל אוניברסיטאות העילית בארה”ב כמוסד פרטי, שלא למטרות רווח, ואינו מקבל מימון ממערכת התקצוב הממשלתית של ההשכלה הגבוהה. הוא מנוהל כחברה לתועלת הציבור והוצאותיו ממומנות משכר לימוד ותרומות, ללא תלות בתקציב המערכת הציבורית-ממשלתית, באופן שמאפשר חירות אקדמית ומנהלית, לצד מצויינות וחדשנות אקדמית. הקמת המבנים המרשימים שנבנו בקמפוס התאפשרו בזכות גיוס תרומות שהיקפן מאות מיליוני דולרים. מטרה נוספת שלשמה מגייס המוסד תרומות היא מימון מלגות לסטודנטים מצטיינים ולסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש, בסכום המגיע לכ-29 מיליון שקלים בשנה.
פרופ’ אוריאל רייכמן: מפעל חיים אקדמי
פרופ’ אוריאל רייכמן, 79, הקדיש את חייו לעשייה ציבורית וערכית למען מדינת ישראל והחברה הישראלית. את המרכז הבינתחומי הרצליה יסד בשנת 1994, כאוניברסיטה פרטית אשר מציבה את הסטודנטים במרכז, מחנכת אותם למנהיגות ברוח ערכי הכרזת העצמאות, ודוגלת בחינוך ל”חירות ואחריות” – מימוש עצמי של הפרט, לצד תרומה לחברה הישראלית ולערכיה. פרופ’ רייכמן הוא בוגר תואר ראשון ושני בהצטיינות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת שיקגו, בארצות הברית. בשנים 1990-1985 שימש כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
עוד קודם להקמתו של הבינתחומי, שהוא מפעל חייו, הוביל פרופ’ רייכמן שורה של פעילויות ומאבקים למען שינוי פניה של החברה הישראלית. כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ביקש למצוא פתרון לאלפי צעירים וצעירות ששערי ההשכלה הגבוהה בישראל היו נעולים בפניהם, ובשנת 1990, הקים את בית הספר למשפטים ‘רמות משפט’ – המוסד האקדמי החוץ-אוניברסיטאי הראשון ללימודי משפטים ועמד בראשו. באמצע שנות ה-80 יזם ועמד בראש צוות שניסח הצעת חוקה לישראל אשר כללה, בין היתר, בחירה ישירה לראשות הממשלה, שיטת בחירות אזורית-יחסית, מגילת זכויות אדם והסדר חדש של יחסי דת ומדינה. לאחר מכן שימש כיו”ר תנועת “חוקה לישראל” והוביל קמפיין חברתי סוחף למען כינון חוקה בישראל. בעקבות פעילות זו חוקקה הכנסת בשנת 1992 חלק מהצעות “חוקה לישראל” במסגרת של חוקי יסוד.
פרופ’ אוריאל רייכמן מילא את תפקיד נשיא הבינתחומי מיום הקמתו, להוציא שנה אחת. בשנת 2005 נענה לפנייתו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז”ל, להיות מועמדה של מפלגת “קדימה” לתפקיד שר החינוך – שליחות שהיא בנפשו. לאחר הבחירות, משהחליט רה”מ אהוד אולמרט להעביר את תיק החינוך לשותפיו הקואליציוניים, ויתר פרופ’ רייכמן על תפקיד שר המשפטים שהוצע לו, התפטר מכהונתו בכנסת ושב לתפקידו החינוכי כנשיא הבינתחומי הרצליה, אותו הוא ממלא מאז.