מערכת 'לימודים כחול־לבן'היא מקבלת כותרות בעיתונים, מפחידה גם את הטובים ביותר ונשארת בזיכרון שנים רבות אחרי – הבגרות במתמטיקה. מחר, במתכונת קצת שונה בגלל הקורונה והסגר, תיערך בחינת הבגרות ממנה חוששים כמעט כל התלמידים, בחינה שבמידה רבה עשויה לקבוע את סיכויי הקבלה לתואר ראשון ולעתיד מכניס ומספק. ד”ר ניבה דולב מהמכללה האקדמית כנרת קיבצה עבורכם מספר עצות לפני הבחינה החשובה.
גם אני עדיין זוכרת ממרומי גילי את הבגרות שלי במתמטיקה. מהחומר אני לא זוכרת כלום וחוץ מלכתוב את שמי בטח לא הייתי מסוגלת לפתור אף שאלה, אבל אני זוכרת לגמרי את התחושות של לפני, במהלך ואחרי (ברור שלחץ ופחד, אלא מה?). מה שאנחנו זוכרים בדרך מאירועים זה מה שהרגשנו, ורגשות הם גם אלה שמשפיעים על איך נתפקד. ומה שאפשר לייעץ ברגע שלפני הבחינה קשור בדיוק לזה. הקורונה עוד מעצימה את התחושות. בכלל לא היינו בכיתות, למדנו מרחוק, ומי יודע איך זה משפיע עלינו. אז לפני הכל, מחקרים מראים שגם מרחוק אפשר ללמוד ולהצליח ושיש ללמידה כזו גם יתרונות. מעבר לכך, היכולת לעשות זאת היא אחת ממיומנויות העתיד, אז הי, פיתחתם עוד משהו חוץ מידע מתמטי על הדרך בתקופה הזו
ראשית, זכרו, למדתם כל השנה, כל השנים והמבחן בא כדי לבדוק את זה. זה לא ארוע פתאומי, התכוננתם אליו, בעצם ההקשבה למורה, גם אם בזום, עשיית התרגילים והכנת השיעורים. אז בשלב הזה תתמקדו במה שאתם יכולים לשלוט במטרה להגיע לבחינה במצב שיתמוך בצורה הטובה ביותר בהצלחה שלכם.
קודם כל – הפסיקו ללמוד מספיק מוקדם בערב הבחינה ועשו משהו שינקה את הראש- שיחה עם חברים (לא על המבחן), סדרה נחמדה או טיול קצר בחוץ. המוח זקוק למנוחה והידע נטמע טוב יותר לכו לישון בשעה מוקדמת ודאגו ל 8 שעות שינה. אל תלמדו אל תוך הלילה כדי להספיק לפתור עוד שאלה אחת ש”בטח תהיה בבחינה וחבל לפספס” . הידע שיש לכם מבוסס על מה שצברתם במשך השנים ולא על עוד שאלה שחזרתם עליה ברגע האחרון. יש קשר ישיר בין המצב הגופני שלכם לבין התפקוד שלכם ושינה היא אחד הגורמים המרכזיים שתורמים לבריאות ויכולות. שינה משפיעה גם על מצב הרוח, שהוא בתורו תורם לאנרגיות בהם תגיעו לבחינה ועד כמה אופטימיים תהיו במהלכה. אופטימיות היא לא האמונה שנצליח בכל מקרה, היא האמונה שנצליח גם עם קשה, כי אנחנו מאמינים בעצמנו וביכולותינו.
בבוקר הבחינה קומו מספיק מוקדם שתוכלו להתארגן בנחת, ולאכול ולשתות משהו. כשאנחנו עייפים או רעבים, אנחנו בדרך כלל גם עצבניים או מדוכדכים יותר והיכולות הקוגניטיביות שלנו נפגמות. בדוק. וגם אם זה נשמע עמו עצת סבתא- זה נכון. אז (ולא, זו לא עצה של זקנים, זה טיפ מבוסס מחקר. איכלו ארוחת בוקר מזינה שתתן לכם דלק ואנרגיה, ונסו ללכת קצת ברגל או לעשות פעילות גופנית קצרה כדי להמריץ את הגוף ולייצר אנרגיה חיובית, עדיף בטבע.
התמודדו עם הלחץ – אין ספק שרובכם בלחץ, אולי אף למעלה מכך. לחץ ברמה מסויימת מדרבן אותנו ועוזר לנו לקחת ברצינות את הלמידה ולהשקיע. אבל עודף ממנו פוגע בהצלחה, ובשלב זה באמת שאין בו תועלת כי אין מה לעשות חוץ מלעשות את הטוב ביותר שיכולים. אז הרגיעו את עצמכם, נשמו עמוק, עצמו עיניים קצת, נסו להרגיע את הגוף בקשיבות למה שקורה בו או צאו לגינה אם יש כזאת. הטבע מרגיע אותנו, מי שיודע לתרגל מיינדפולנס (והיה כדאי שילמדו את זה בכל בית ספר, שיעשה זאת)
דברו עם עצמכם נכון – גישה חיובית לא תלויה רק במצבינו הגופני אלא גם בחשיבה ובדיבור העצמי שלנו. דברו עם עצמכם נכון, הזכירו לעצמכם מה שאתם יודעים ומה עשיתם במהלך הלימודים. במקום להגיד לעצמכם: אני לא יכול, אין מצב שאני עוברת את זה ומשפטים דומים, אמרו לעצמכם דברים כמו: אני אעשה את הטוב ביותר שאני יכולה, צברתי לא מעט ידע ואני הולך להשתמש בו. האמונה הזו תהיה הנבואה שמגשימה את עצמה.
העלו רגשות חיוביים. אם כי נראה שרגשות הם משהו שקורה לנו, אנחנו יכולים לייצר אותם באופן מודע. זה לא נקרא לטייח את המציאות אלא לתת לרגשות לעבוד בשבילנו. חישבו על דברים חיוביים (כמו השעות שלאחר הבחינה, או הבגרות בכלל), עשו משהו נחמד עבור עצמכם, או ספרו בדיחה עם חברים
שימו בפרופורציות- הזכירו לעצמכם שחשובה ככל שתהיה, זו רק בחינה והיא לא מגדירה אתכם אלא רק את המצב הנוכחי שלכם בתחום המתמטיקה. לא תהיו אנשים טובים או חכמים יותר ופחות בגלל הציון. זה לא אומר שאנחנו לא רוצים לעשות את הטוב ביותר, אבל להפוך את זה לדבר הכי חשוב, ואת החשש לא להצליח לקטסטרופה, לא יתרום להצלחה שלכם.
ומעבר לכך, לא באמת תזכרו את רוב מה שלמדתם, בדיוק כמוני, וחלקים גדולים ממנה לא ישמשו אתכם ביום יום (אולי במקצוע אם תבחרו אחד כזה). אבל הדברים שפיתחתם באמצעות הלמידה ישארו איתכם: היכולת לפתור בעיות מורכבות ולהתמודד עם דברים שנראים לעיתים בלתי פתירים בעליל, היכולת לעבוד לאט ומסודר ובמסגרת כללים נתונים, היכולת לרוץ למרחקים ארוכים ולהתמיד, גם כשקשה, והשאיפה להתקדם ולהצליח. אז תנו לעצמכם טפיחה על השכם וצאו בראש מורם וביטחון.
ואחרון חביב, לפני הכניסה לבחינה, עמדו שתי דקות ביציבה זקופה ובטוחה, עם ידיים על המותניים או משהו דומה. מחקריה של איימי קאדי על יציבת כוח הראו ששתי דקות כאלה מעלות את הורמון השליטה והביטחון, מורידים את הלחץ ועוזרים לנו לתפקד טוב יותר ולהצליח.
אז לכו לשם, תראו לנו, למורים ולעולם את מה שאתם יודעים, תעשו את הכי טוב שאתם יכולים ותזכרו שכולנו היינו שם פעם. ושרדנו כדי לספר ואפילו לתת עצות. עוד מאמץ קטן ותוכלו לעבור גם אתם לכיסא נותני העצות ולייעץ עצות רגועות לדור הבא. ואם זו לא מחשבה חיובית, מה כן?