עמי שרוןלקראת שנת הלימודים האקדמית החדשה, מוסד שורש מפרסם גליון הערכה למערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל הכולל דפים נבחרים מתוך מדריך שורש 2017 מאת פרופ' דן בן-דוד, שייצא לאור בקרוב.
לקראת תחילתה של שנת הלימודים האקדמית החדשה, מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מפרסם דפים נבחרים מתוך המדריך, המספקים מעין גליון הערכה למערכת ההשכלה הגבוהה בארץ. בין הממצאים העיקריים של מוסד שורש:
- ב-1970, שיעור הישראלים בגילאי העבודה העיקריים בעלי השכלה אקדמית היה הנמוך מבין כל קבוצות ההשכלה – היום זו הקבוצה הגדולה ביותר (עמ' 16).
- שיעור הישראלים בגילאי העבודה העיקריים בעלי תארים אקדמיים גבוה יותר מכל מדינות העולם, מלבד שלוש (עמ' 29).
- פערים ענקיים בין קבוצות אוכלוסיה שונות בהשגת השכלה אקדמית (עמ' 30-31):
– פער גדול בין חילוניים לדתיים, אם כי שיעור המסיימים גדל בשתי הקבוצות (עמ' 30);
– שיעור בעלי תואר אקדמי בקרב חרדים נמוך מאוד, ובניגוד לדעה הרווחת –שיעור זה יציב יחסית מאמצע שנות ה-2000 (עמ' 30);
– למרות היותו עדיין נמוך מאוד, שיעור בעלי תואר אקדמי בקרב דוברי ערבית עלה מאוד במהלך העשור האחרון – במיוחד בקרב נשים (עמ' 30-31).
- פערים גדולים באיכות המוסדות האקדמיים ובשכר הבוגרים (עמ' 22, 32). כמו כן, קיימים פערי שכר גדולים בין בוגרי הדיסציפלינות השונות.
- לאחר נסיקה מתמדת מאז 1990, שיעור הישראלים בהשכלה הגבוהה התייצב, ואף קטן במידת מה בשנים האחרונות (עמ' 76).
- כביטוי לתפנית שחלה בעדיפויות הלאומיות, חלקם באוכלוסיה של אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ירד בהתמדה מאמצע שנות השבעים – ירידה של 60% (עמ' 77).
- הרבה יותר סטודנטים לתארים מתקדמים מקבלים הנחיה מהרבה פחות אנשי סגל (עמ' 78).
- הירידה מתמשכת במהלך עשורים בהוצאה הלאומית להשכלה גבוהה לסטודנט נבלמה ואף התהפכה בשנים האחרונות (עמ' 79-80). עם זאת, ההוצאה הציבורית לסטודנט עדיין מהנמוכות ב-OECD.
- איכות המחקר האקדמי (כפי שזו נמדדת לפי ציטוטים ממוצעים למאמר) הולכת ומתכנסת בעולם המפותח – כאשר מוסדות המחקר המובילים של ישראל הולכים וסוגרים את הפער עם המוסדות המובילים בארה"ב (עמ' 81-82).