רעות רחמיםרק 37% מתלמידי מחוז הדרום קיבלו הארכת זמן בבחינות הבגרות בשנת תשפ״ה, לעומת 57% במחוזות המרכז וחיפה. המבקר מצביע על זינוק חד בשיעור הזכאים, היעדר אחידות בין בתי הספר ופערים לפי רקע חברתי־ כלכלי.
דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מצביע על פערים משמעותיים במתן הארכות זמן בבחינות הבגרות, אחת ההתאמות הנפוצות ביותר במערכת החינוך. על פי הדוח, בשנת הלימודים תשפ״ה, 2025-2024, יותר ממחצית מהתלמידים שנבחנו בבגרות היו זכאים להארכת זמן – כ־52%, שהם כ־68,500 תלמידים.
הארכת זמן נועדה לאפשר לתלמידים עם לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, מגבלה רפואית או קשיים רגשיים ונפשיים, וכן לתלמידים בחינוך המיוחד, לצמצם פערים ולבטא את הידע שצברו בבחינה, מבלי לפגוע ברמת הבחינה עצמה. עם זאת, ממצאי הדוח מעלים שאלות בנוגע לאופן שבו מתקבלות ההחלטות על מתן ההתאמה ולפערים שנוצרו בין תלמידים, בתי ספר ומחוזות.
״ממצאי הביקורת מטרידים ביותר ומעלים סימן שאלה גדול על שיטת הארכות הזמן״, קובע המבקר אנגלמן.
לפי הדוח, מחוז הדרום מדורג אחרון בשיעור הזכאים להארכת זמן בבחינות הבגרות. בשנת תשפ״ה קיבלו הארכת זמן רק 37% מתלמידי המחוז – כ־6,000 מתוך כ־16 אלף תלמידים. לשם השוואה, במחוז המרכז קיבלו הארכת זמן כ־12 אלף מתוך כ־21 אלף תלמידים, ובמחוז חיפה כ־7,400 מתוך כ־13 אלף תלמידים. בשני המחוזות שיעור הזכאים עומד על 57%.
הנתונים מצביעים גם על שינוי דרמטי לאורך השנים. בשנת הלימודים התשע״ו, 2016-2015, רק 5% מהתלמידים קיבלו זכאות להארכת זמן בבחינות הבגרות. באותה תקופה נדרשו התלמידים להציג אבחון מקצועי כדי לקבל את ההתאמה. בשנת 2015 ביטל משרד החינוך את הדרישה הזו, ואפשר לבתי הספר עצמם לבדוק ולהחליט אילו תלמידים יהיו זכאים להארכת זמן.
מאז, על פי הדוח, שיעור הזכאים עלה באופן חד. בשנת תשפ״ה כמעט מחצית מהתלמידים שנבחנו בבגרות, 45%, קיבלו הארכת זמן על בסיס לקות למידה ו/או הפרעת קשב. זאת, בעוד ההערכות המקובלות באוכלוסייה מצביעות על שיעורים נמוכים בהרבה של לקויות למידה – כ־5% עד 15% בלבד.
המבקר מציין כי למתן ההארכה עשויה להיות גם השפעה על הישגי בתי הספר: "לזכאות זו השפעה חיובית…באופן ישיר על ממוצע הציונים של בית הספר בכללותו, כך שלבתי הספר יש אינטרס מובנה במתן זכאות להארכת זמן לתלמידיו".
עוד עולה מהדוח כי קיימים פערים לפי רקע חברתי־כלכלי. תלמידים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה מקבלים הארכת זמן בשיעור של כ־55%, לעומת כ־39% בלבד בקרב תלמידים ממעמד נמוך. המבקר מדגיש כי ״חמור מכך״, ״דווקא בקרב התלמידים שמצבם החברתי־כלכלי הוא הטוב ביותר שיעור הזכאות הוא הגבוה ביותר״.
פערים נוספים נמצאו גם לפי רמת הלימוד במתמטיקה. תלמידים הנבחנים ברמה של 5 יחידות מתמטיקה מקבלים הארכת זמן בשיעור גבוה יותר, בפער של כ־12% לעומת תלמידים הנבחנים ברמה של 3 יחידות. במגזר הערבי הפער גבוה אף יותר ועומד על 25%.
הדוח מצביע גם על חוסר אחידות בין בתי הספר. ב־133 בתי ספר ברחבי הארץ אושרה הארכת זמן ליותר מ־90% מהתלמידים. לצד זאת, קיימים בתי ספר שבהם שיעור הזכאים נמוך מאוד. לפי הדוח, הפערים אינם מוסברים רק בצורכי התלמידים, אלא משקפים מדיניות משתנה בין מוסדות חינוך והיעדר סטנדרט אחיד.
אחת ממנהלות התיכונים שנבדקו מסרה כי ״תהליך מתן ההתאמות מקשה על בית הספר מאחר והוא יוצר חיכוך של בית הספר גם מול מורים וגם מול הורים. החיכוך של הנהלת בית הספר עם המורים נובע מכך שהם נדרשים לבחון את הצורך בהתאמות למרות שלא הוכשרו לנושא״.
להארכת הזמן עצמה יש משמעות גם מבחינת הציון הסופי. על פי הדוח, ההתאמה מוסיפה בממוצע כ־2.5 נקודות לציון. נתון זה מחדד את חשיבות ההחלטה מי יקבל את ההקלה ומדגיש את הצורך בהליך ברור, אחיד ושוויוני.
בסיכום הדוח קורא מבקר המדינה לשר החינוך לבחון מחדש את מדיניות ההקלות בבחינות הבגרות ולטייב את ההליך, כך שישקף צורך אמיתי של תלמידים ולא יעמיק פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות.