יעל וייסדוקטורנטית ומרצה מאוניברסיטת אריאל זכתה במלגת נשיא המידנה למצוינות וחדשנות עבור מחקריה בנושאי ריבונות טריטוריה ודמוקרטיה. "האינטראקציה שלי עם האוכלוסיה הפלסטינית, מספרת עידית מילר, בחיים האמיתיים, עוררה אותי לחקור את מהות מגע זה בעולם".
עידית מילר, דוקטורנטית ומרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופלוגיה באוניברסיטת אריאל, זכתה במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית לשנת 2020 לדוקטורנטים מצטיינים, עבור מחקרים העוסקים בריבונות, טריטוריה ודמוקרטיה בעידן הדיגיטלי.
מילר אם ל-7, בחרה להעמיק בנושא הקרוב אליה גיאוגרפית ורגשית. המפגש היומיומי עם האוכלוסייה הפלסטינית שמהווה חלק מנוף ילדותה. "האינטראקציה שלי עימה, מספרת עידית מילר, בחיים האמיתיים, עוררה אותי לחקור את מהות מגע זה בעולם העבודה והשפעותיו".
מחקרה עוסק בהשפעת מקום העבודה המשותף ליהודים ולפלסטינים על עמדותיהם ההדדיות: מחקר השוואתי בתעשייה וברפואה.
במהלך השנים התרחבה תעסוקת הפלסטינים במשק הישראלי, באזורי התעשייה שהוקמו ביהודה ושומרון, שמעבר ל'קו הירוק' ובתוך גבולות ישראל המוכרים. מגע בין יהודים ופלסטינים המתרחש במקומות עבודה אלו על בסיס יומיומי, מייצר אינטראקציה בינאישית מסקרנת ויש אף לומר בלתי נמנעת, אשר בכוחה להשפיע על גיבוש עמדותיהם ההדדיות. ניתן לייחס זאת לחשיבותה האוניברסלית של העבודה, לכל אדם באשר הוא אדם ולסגולתה כאבן יסוד לקיום האנושי, הטמונה ביכולתה להתעלות אל מעבר לגבולות גיאוגרפיים, תרבויות שונות ומתחים לאומיים. לפיכך, מחקר זה מבקש לבחון האם ובאיזו מידה המפגש הבין-קבוצתי במפעלי התעשיה לעומת בתי החולים הישראליים, על האינטרסים הכלכליים והמקצועיים הכרוכים בו, ישפיע על עמדות העובדים היהודים והפלסטינים המועסקים זה לצד זה, ברמה האישית. כמו כן, האם עמדות אלו ניתנות להכללה גם אל מעבר לסביבה הארגונית, ברמה הקולקטיבית ביחס לאוכלוסיות בכללותן. כל זאת, חרף קיומם של קונפליקט מתמשך ותנאי א-סימטריה המובנים ביחסים בין-קבוצתיים אלו, תחת הריבונות הישראלית.
"תקוותי שמחקרי זה אף יוכל להתוות כיווני פעולה להמשך התערבויות מגע במקומות עבודה באזורי סכסוך נוספים בעולם".
באמצעות מודל תיאורטי ותיאוריות אקדמיות המחקר בוחן את התהליכים הפנים-ארגוניים המשפיעים על עמדות הצדדים בעבודתם יחד במשק הישראלי, מעיני קבוצת הרוב והמיעוט כאחד. זאת בהתייחסות לתהליכים הרגשיים, האתנו-פסיכולוגיים הבין-קבוצתיים ולשיתוף הפעולה המקצועי והכלכלי היומיומי בארגון. המחקר מציג את מידת הדמיון או השוני בין הקבוצות בתהליך גיבוש העמדות ברמה האישית וברמה הקולקטיבית ובנוסף, בוחן תהליך זה בכל אחת מסביבות העבודה ומאפייני התעסוקה השונים.
"אני מקווה, אומרת עידית מילר, שמחקרי יסייע להבנה טובה ומעמיקה יותר על אודות התהליכים והתנאים המתרחשים בעולם העבודה, החשובים לתהליכי התקרבות ושיפור העמדות בין יהודים לפלסטינים. כמו כן לסלול את הדרך ליישומם של פתרונות ייעודיים לשמירת וטיפוח רציפות המגע. תקוותי שמחקרי זה אף יוכל להתוות כיווני פעולה להמשך התערבויות מגע במקומות עבודה באזורי סכסוך נוספים בעולם".
המחקר נעשה באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם עובדים פלסטינים ויהודים בתעשייה ורופאים מתמחים יהודים ופלסטינים, ברפואה.