מערכת 'לימודים כחול־לבן'מה מאפיין יזמים, מה הם צריכים כדי לפרוח ואיך צריך ללמד יזמות – אלו מהנושאים הבולטים בהם עוסקים מחקריה האחרונים של חוקרת היזמות המובילה בארץ, פרופ’ דפנה קריב, סגנית נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל.
כיצד מובילים מהלכים חדשניים, איך מעודדים יזמות, והאם יש דרך ללמד יזמות – אלו נושאים שמעסיקים את העולם העסקי והעולם האקדמי כבר שנים לא מעטות. הצורך בעידוד יזמות פנים ארגונית, והובלת מהלכים חדשניים הפכו להכרח בקרב ארגונים, ורבים מהם מייצרים מהלכים שונים על מנת להתמודד עם אתגרים אלו. במקביל – האקדמיה מבינה כי היא אינה יכולה להישאר מאחור ופועלת על מנת לייצר הכשרה מתאימה, כזו שתספק לארגונים את אנשי המקצוע שיכולים להוביל וליזום מהלכים נדרשים בתחומים אלו.
פרופ’ דפנה קריב, סגנית נשיא המכללה למינהל, ראש המחלקה ליזמות וחדשנות ומייסדת ומנהלת מרכז היזמות Novus של המכללה, הנחשבת לחוקרת המובילה בארץ בתחום היזמות, בדקה במחקריה האחרונים האם יש דרך יעילה ללימוד יזמות.
פרופ’ קריב פרסמה עד היום 3 ספרים, כאשר האחרון בהם- The Role and Impact of Entrepreneurship Education – התפרסם באחרונה בהוצאת Edward Elgar הבריטית. בקרוב צפוי להתפרסם ספר נוסף שלה – Educating Entrepreneurs: Innovative Models and New Perspectives, בהוצאת Routledge האמריקאית.
הספרים מעלים סוגיות מעניינות העוסקות בחינוך ליזמות, ובמאפיינים של יזמים מכל העולם. הספרים מתבססים על מחקרים הכוללים ראיונות עם יזמים ועם מנהלים של חממות, אקסלרטורים ומרכזי יזמות וחדשנות בכל העולם, ביניהם מנהלי גופים מובילים כמו SOSA, Techstars,,
Y combinator, ומנהלי האקסלרטורים הישראליים של מיקרוסופט, אינטל ו-8200.
שאלה: האם יש אופי יזמי מובהק? משהו שמאפיין יזמים ללא קשר ללאום, תחום עיסוק או רקע תרבותי?
תשובה: “בהחלט כן. במחקרים שעשינו ראינו באופן מובהק שישנם כמה מאפיינים זהים החוזרים על עצמם בקרב יזמים מכל העולם.
מאפיין ראשון הוא מה שנקרא “קונפליקט הלמידה”. יזמים הם אנשים שמונעים על ידי תשוקה מסוימת. רצון לבנות משהו. הם רוצים לרוץ קדימה עם המיזם שלהם, ולמידה מובנת פחות מתאימה להם. הם מבינים שהם צריכים את הלמידה הזו, את המסגרת שתיתן להם כלים כיצד לעשות מחקר שוק, לבנות תכנית עסקית, לשווק – אבל אין להם סבלנות לזה.
נקודה נוספת היא החשיבות שיזמים מייחסים למנטורים. הם רואים קשר ישיר בין הצלחה יזמית וקיומו של מנטור המלווה את המיזם שלהם. עוד מאפיין בולט זו הנטייה של יזמים לעצמאות. הרבה יזמים כן היו רוצים להתעשר אבל זו לא המוטיבציה העיקרית לפעילות שלהם. גילינו שרבים מהם מוכנים לוותר על היתכנות להתעשרות בלבד שהמיזם יהיה מושתת לחלוטין על הרעיון שלהם.
עוד מאפיין ברור שעלה מהמחקרים שלנו הוא שבאקו סיסטם של היזמות יש הרבה נתינה. מנטורים נותנים שעות מנטורינג חינם, אקסלרטורים שמספקים את השירות שלהם ללא עלות (אם כי בהמשך גוזרים את הקופון כשמיזם עושה אקזיט). כמו כן יש תרבות של שיתוף ידע – גם בין מתחרים.
מאפיין נוסף של יזמים הוא פרו אקטיביות. הם כל הזמן בעשייה. הם לא נרדמים בשמירה – אפילו לא לרגע. גם כשהם יושבים עם חברים על כוס בירה הם ערניים לדברים שיכולים להיות קשורים למיזם. הם ערים להזדמנויות ומחפשים אותן – מיטאפים, כנסים, פעילים מאוד ברשתות החברתיות. בנוסף, רבים מהם אף פעם לא באמת מרוצים. אלו חיים מאוד מורכבים לעיתים”.
שאלה: איזה מסקנות האקדמיה צריכה לקחת מהמאפיינים האלו?
תשובה: “האופן בו מלמדים יזמות באקדמיה חייב להשתנות. האוניברסיטאות ברובן עדיין מאוד שמרניות והן חייבות להבין שאי אפשר ללמד אנשים יזמות על ידי כך שמושיבים אותם בכיתה רגילה. צריך ליזום שיתופי פעולה עם התעשייה, לשים לב לצורך הרב של היזמים המתחילים במנטורים, ולא ללמד יזמות אלא ללמד מיומנויות של יזמות. יש לבנות תכניות שמעוררות יצירתיות בקרב הסטודנטים – שתעזורנה להם לפתח מיומנויות של שאילת שאלות, סקרנות, אי שיפוטיות. האקדמיה צריכה להבין מה יזמים צריכים, ולספק להם את הצרכים האלו”.
שאלה: ומה באמת יזמים צריכים?
תשובה: “זו סוגיה שעסקתי בה בספר שאמור להתפרסם בקרוב. בחנתי מסגרות שונות ללימוד יזמות כמו חממות, אקדמיה, אקסלרטורים ומסגרות שהן למעשה הדור הבא של האקסלרטורים – Open innovation platform (OIP).
אחת המסקנות מהספר הזה היא שהשיטה בה עובדים ה-OIP היא זו שמייצרת מודל win-win ליזמים ולחברות הלוקחות בהם חלק.
במרכזים האלו עושים שיתופי פעולה עם חברות גדולות, שנחשפות ליזמים שעובדים במסגרתם, ונעזרות במיזמים על מנת לפתור בעיות ספציפיות. החברות הגדולות, במעט כסף יחסית, מקבלות אנשים עם רעב ואמביציה שפועלים לקידום יוזמות שיפתרו להם בעיות שונות.
היזמים, מצדם, מקבלים אפשרות לממש את הרעיון שלהם. הם מקבלים ליווי של מנטורים, לעיתים גם השקעה כספית, גישה למידע חשוב שיש לחברות האלו, ללקוחות שלהם – וחברה שתיקח את המיזם ותנסה אותו בפועל”.
שאלה: איזה מסקנות אופרטיביות יכולים ארגונים שרוצים לעודד חדשנות להפיק מהמחקרים האלו?
תשובה: “קודם כל על ידי פיתוח מסגרות מתאימות בתוך הארגון – אם זה אקסלרטורים פנימיים, מחלקות פיתוח יזמות פנים אירגונית, קהילות יזמות ועוד. בנוסף, הרבה מהיזמים שראיינתי במחקרים שונים מדברים על “הלך רוח יזמי” שהם רכשו במסגרת המערכות השונות בהן הם נטלו חלק, כמו אקדמיה, חממות, אקסלרטורים. הלך הרוח היזמי הזה עזר להם לחולל את המיזם שלהם, ויעזור להם להוביל מהלכים חדשניים בתוך ארגונים. לכן ארגונים שרוצים לעודד חדשנות ויזמות צריכים לאתר את האנשים האלו – אנשים שרכשו הלך רוח יזמי”.
שאלה: איך המחקרים האלו ישפיעו על האופן בו מלמדים יזמות במכללה למינהל?
תשובה: “במכללה אנחנו מובילים כבר שנים גישה אחרת, מתקדמת יותר ומחוברת לשטח, של לימוד יזמות. במקביל – אנחנו כל הזמן עושים שינויים, תוך התאמה לצרכי השוק וראיית הצרכים העתידיים.
Novus מאז הקמתו, לפני 7 שנים, כל הזמן משתנה, ועד עתה יש לנו כבר 15 מיזמים שקיבלו השקעה או נרכשו והפכו לחברות מוצלחות. מתוך התובנות של המחקר האחרון, חברנו ל-5 חברות מובילות בתחומים פיננסיים, ביטוח, מזון ומשקאות, היי טק וארגון ממשלתי-לוקאלי, במטרה לשלב אותן בפעילות שלנו בשנה הבאה. המטרה שלנו שאותן חברות יכינו רשימה של אתגרים, והסטודנטים שיתקבלו ל- Novus, במקביל לכל הכלים היישומיים שהם מקבלים במרכז והליווי של המנטורים, גם יפגשו עם אותן חברות, בתהליך מובנה, ומתוך כך ייווצרו שיתופי פעולה שיאפשרו לשני הצדדיים לצאת נשכרים”.