מערכת 'לימודים כחול־לבן'מתוך הראיונות האישיים של צוות “מרום”, נפרשת ראייה רחבה ומגוונת של דרכי הפעולה בכיתה מול תלמידים המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז ולקויות למידה. כל אחד מהמורים צירף את התובנות והתשומות שלו ל”שמיכת הטלאים” שנפרשת לפנינו על כל גווניה. המורים סיפרו על חוויית ההוראה, על הגישות שבהן הם דוגלים ועל הטכניקות השונות שהם מיישמים בכיתה של לקויי למידה.
בהסתכלות על היריעה כולה, עולים קווי פעולה דומים ברבות משיטות העבודה של מורי “מרום”. קיבצנו לכם את 10 ה”טיפים” המנצחים, המנחים את עבודתם ומובילים את התלמידים של “מרום” שנה אחר שנה להצלחה (שיעור הזכאים לבגרות בקרב בוגרינו עומד על 81%!).
- עבודת צוות – עבודת הצוות של המורים חשובה מאד! הפצת המידע על התלמיד כך שכל מורה יודע מה מצבו גם בשיעורים של המורים האחרים, כיצד התנהג, מה מצבו הנפשי, אם חלה נסיגה בלימודים או בהתנהגות וכל מידע חשוב – כל אלה מועברים חדשות לבקרים בקרב המורים הן בישיבות משותפות, הן בקבוצת ווטסאפ והן באימיילים.
קבלת עזרה וסיוע מהקולגות ובעיקר מהצוות המנהל (מנהלת, יועצת וסגנית מנהלת) לגבי תהליכי הלמידה וההתנהלות הרגשית – קריטיים להצלחה בעבודה עם התלמידים ומסייעים לאין שיעור לעבודת המורה.
- היפכו את ה’קופסה’ – עם תלמידים שיש להם בעיות קשב וריכוז ולקויות למידה יש להתנהל אחרת באופן הלימוד בכיתה מאשר עם תלמידים מהשורה. כשהמטרה לנגד העיניים היא להצליח בבגרות, יש לשים את הדגש בכיתה הרבה יותר על שינון וחזרה רפטטיבית ופחות על הרציונל ועל ההסברים העומדים מאחורי המהלכים. יש לזכור שבכיתה כזאת הדברים עובדים אחרת ולהפנות את האנרגיות למקום הנכון.
- יחס אישי – העניקו לתלמידים הרבה חום ואהבה. הראו להם אכפתיות. הוכיחו לתלמיד שאתם לא מוותרים עליו בשום מצב, ומאמינים בו וביכולותיו גם כשהוא (או הוריו) כבר הרים ידיים. כשהתלמיד מבין שלא מוותרים עליו בשום מחיר, הוא משנס מותניים ומגיע לתוצאות ולהצלחות!
צילום: Pixabay - היו קשובים וגלו גמישות – לא תמיד תצליחו להעביר בכיתה את החומר שתכננתם מראש לשיעור. היו קשובים לתלמידים וגלו גמישות לשנות את התכניות ואת מערך השיעור. הגיעו לשיעור תמיד עם ‘תכנית חלופית’ (Plan B). הפנימו את העובדה שלעתים יש נושא שמעסיק את התלמידים והמורה נדרש לעסוק בו. כששיחה גולשת לנושא מסוים באופן לא מתוכנן, ניתן להפיק ממנה תכנים חינוכיים משמעותיים אחרים במידה שמנתבים אותה למקומות הנכונים. גלו גמישות ויכולת אלתור והיו קשובים להלך הרוח של התלמידים בכיתה.
- התקדמו נדבך על נדבך – בעבודה עם תלמידים לקויי למידה, צריך להתקדם צעד אחר צעד. לוודא שהתלמידים הבינו את אבן היסוד ורק אחר כך, על הידע הזה לבנות ולהציב את הלבנה הבאה. עושים צעד קטן, רואים שהם בטוחים בו, ורק אז ממשיכים לצעד גדול יותר. גם אם יש כישלונות, צריך להראות לתלמיד שזה לגיטימי ליפול ולהתחיל מהתחלה. חזקו את התלמידים בתחילת השנה וצרו אצלם חוויית הצלחה, גם אם זה כרוך במתן מבחן ברמה נמוכה מהדרוש. זכרו שתלמיד לקוי למידה שמגיע לחטיבה העליונה, על פי רוב מגיע שפוף ושבע אכזבות וכישלונות משנים קודמות. יש לבנות אצלו מחדש את האמונה בעצמו. העניקו לו חיבוק ותמיכה.
- מותר לפעמים “לשבור את הכלים” – לא פעם קורה, שהתלמידים מתפרצים במחאה, בבחינת “שוברים את הכלים”. צריך לאפשר להם לעשות את זה, ולהבהיר להם שמבינים אותם ואת הסיבה להתפרצות. לעולם לא לסובב את הגב. לתת להם את התחושה שיש מי שמאמין בהם ולא מוותר עליהם.
- השתמשו באמצעי עזר להמחשה ובטכנולוגיות המאפשרות ליצור עניין בשיעור – עזרים שונים המשולבים בשיעור, אמצעי המחשה, שימוש בצבעים שונים להדגשה, שימוש בשירים, סיפורים, משחקים – בין אם וירטואליים ובין אם מוחשיים – כל אלה ינגישו את חומר הלימוד ויקלו על התלמידים לזכור טוב יותר את התכנים הנלמדים.
- השתמשו בהומור כדרך להפגת מתחים – שימוש בהומור עשוי לשמש את המורה ככלי ‘טיפולי’. הקלילות שבהומור מסייעת מאד – הן במהלך השיעור והן בהפסקות ובטיולים – להפגת מתחים וליצירת הקשר האישי. חשוב כמובן להציב סייגים, אך ברגע שהגבולות ברורים ואוכפים אותם, אפשר להשתמש בהומור מבלי שהדברים ייצאו מפרופורציה.
- דיאלוג היא מילת המפתח בכל התנהלות של המורים מול התלמידים – כשתלמיד מגלה התנגדות, ערכו “שיקוף”: חיזרו על דבריו כדי לבדוק שהבנתם אותו ואת כוונתו, כדי שיהיה בסיס להמשך השיחה, שאם לא כן יחזור על דבריו שוב ושוב והשיחה תהיה ‘תקועה’ וללא תוצאות. בדקו מדוע “לא בא לו” ומה קדם להרגשה של “לא בא לי”: האם זה נובע מהמחשבה ש”אין לי סיכוי”, “אני לא מרוכז”, “אני לא מבין את החומר”? – בעקבות אלה עולה רפרטואר של רגשות כמו תסכול, בלבול, חרדה, בהלה, כעס, ייאוש וכד’. נסו למתן את המחשבות והרגשות שהביאו לתגובה. נסו לחזור עם התלמיד לתחושת מסוגלות או הצלחה שהייתה לו בעבר, או לתת לו מבחן שיאפשר לו הזדמנות להצליח, כדי שתחושת הביטחון תחזור אליו.
- עבדו מתוך אינטואיציה פנימית – פתחו רגישות לתלמיד ולצרכיו, סגלו יכולת הכלה. אם תצליחו בכך, האינטראקציה עם התלמיד תהיה הרבה יותר פשוטה וקלה. זכרו: התלמיד אינו עצלן ובטח אינו פגום. רוב מופעי ההתנהגויות נובעות מהלקות שאיתה הוא מתמודד.