מערכת 'לימודים כחול־לבן'בישראל, הידועה ברחבי העולם כ"אומת הסטארט-אפ", תעשיית ההייטק מהווה את מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הלאומית. עם ביקוש גובר למהנדסי תוכנה, מומחי סייבר, אנליסטים של דאטה ואנשי בינה מלאכותית, יותר ויותר צעירים ומבוגרים בישראל שואלים את עצמם – איפה כדאי ללמוד הייטק? ואיך בכלל נכנסים לעולם הזה?
התשובות לשאלות הללו אינן חד-משמעיות, שכן תחום ההכשרה הטכנולוגית הפך למגוון מאי פעם. בעשור האחרון נבנה אקוסיסטם שלם של מסלולי הכשרה – ממסלולים אקדמיים מסורתיים ועד קורסים דיגיטליים מקוונים, מגיוס לצה"ל ועד בוטקאמפים אינטנסיביים. כל אחד יכול למצוא את הפלטפורמה המתאימה לו.
בחירת המסלול הנכון ללימודי הייטק
הדרך הקלאסית להשתלב בהייטק הישראלי מתחילה באקדמיה. מוסדות כמו הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב מציעים תארים בתחומים כמו מדעי המחשב, הנדסת תוכנה והנדסת חשמל. מסלולים אלו מציידים את הסטודנטים בידע תאורטי מעמיק ובכלים מדעיים חיוניים. עם זאת, רק כ-6,500 בוגרי מסלולים אקדמיים מסיימים את לימודיהם מדי שנה – מספר שאינו עומד בקנה אחד עם הביקוש הגדל בתעשייה.
כדי לגשר על הפער, קמו מוסדות הכשרה אלטרנטיביים כמו בוטקאמפים, שמציעים מסלולים ממוקדים בני 3 עד 9 חודשים. מוסדות דוגמת Infinity Labs, Practicum ו-Developers.Institute מדווחים על שיעורי השמה גבוהים, כאשר חלקם מציינים כי מעל 85% מהבוגרים משתלבים בתעשייה תוך שישה חודשים מסיום ההכשרה.
השירות הצבאי ככרטיס כניסה לעולם ההייטק
לצה"ל תפקיד משמעותי בבניית הכוח האנושי של תעשיית ההייטק. שירות ביחידות טכנולוגיות מובחרות כמו 8200, ממר"ם ואופק מהווה לא רק תרומה ביטחונית, אלא גם הכשרה טכנולוגית מתקדמת. בוגרי היחידות מוצאים את עצמם לעיתים משתלבים בתעשייה כבר בשנות ה-20 המוקדמות שלהם.
עם זאת, ההייטק פתוח גם בפני מי שלא הגיעו דרך הצבא. בשנים האחרונות נרשמת מגמת הסבות מקצועיות רחבת היקף. יוזמות כמו Israel Tech Challenge, Tech Entry של התעשייה האווירית ו-Excellenteam הפועלת מטעם עמותות חברתיות, מסייעות לשילוב אוכלוסיות מגוונות – לרבות יוצאי שירות לאומי, נשים ואקדמאים ממקצועות שאינם טכנולוגיים.
לימודים דיגיטליים: ללמוד הייטק מכל מקום
המהפכה הדיגיטלית שינתה את האופן שבו אנו לומדים. פלטפורמות כמו Udemy, Coursera ו-Campus IL מאפשרות ללמוד פיתוח תוכנה, סייבר, עיצוב חוויית משתמש (UI/UX) ועוד – מכל מקום ובעלות נמוכה, ובקצב אישי. כל אדם עם חיבור לאינטרנט יכול לרכוש כלים מעשיים ולהיכנס לעולם ההייטק.
במהלך השנים האחרונות הצטרפו גם גופים ממשלתיים וגלובליים למאמץ. לדוגמה, Grow with Google Israel – מיזם של גוגל בשיתוף משרד הכלכלה – מעניק כלים דיגיטליים לעצמאים, לבעלי עסקים קטנים ולשכבות מוחלשות. בנוסף, מוסדות חדשניים כמו Google and Reichman Tech School מציעים תוכניות המשלבות בין לימודים אקדמיים לפרקטיקה תעשייתית, בשיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה עולמיות.
שילוב גיאוגרפי וחברתי רחב יותר
בעוד תל אביב והמרכז ממשיכים לשמש כמוקד משמעותי בתעשיית ההייטק, מיזמים כגון "קמא-טק" (למגזר החרדי) ו"תופן" (למגזר הערבי) שואפים לשלב בהצלחה אוכלוסיות נוספות. לפי דו"ח של רשות החדשנות, למעלה מ-20% מהמשרות החדשות בין השנים 2022 ל-2023 אוישו על ידי בוגרי מסלולים שאינם אקדמיים – נתון המעיד על שינוי תפיסתי ביחס להכשרה אלטרנטיבית.
אף על פי שמסתמנת מגמת השתלבות, קיימים עדיין אתגרים: מספר ניכר של בוגרים צעירים ללא ניסיון ("ג’וניורים") מתקשים למצוא עבודה בשל מגבלות הקליטה של החברות. לצד זאת, רמת ההכשרה משתנה ממוסד למוסד – ולכן חשוב לבדוק את איכות הקורס, את סגל ההוראה ואת המוניטין של המקום לפני ההרשמה.
עתיד ההייטק הישראלי
למרות גלי הפיטורים ונפילת ערך של סטארט-אפים מסוימים בשנים האחרונות, התחזיות לעתיד נראות חיוביות. רשות החדשנות מעריכה גידול שנתי של כ-7%–10% במספר המשרות הטכנולוגיות בשנים הקרובות. הממשלה אף הקצתה תקציב של מעל 1.2 מיליארד שקל לטובת קידום הכשרה והעסקה בענף עד שנת 2025.
מי שמחפש יציבות תעסוקתית ושכר נאה ימצא בהייטק נתיב מבטיח. שכר בוגרי בוטקאמפים נע כיום בין 15,000 ל-25,000 ש"ח לחודש – כבר בתחילת הדרך, זמן קצר לאחר סיום הלימודים.
הזדמנות אמיתית – עכשיו בהישג יד
שוק ההייטק פתוח כיום בפני מגוון רחב של אנשים. בין אם אתם חיילים משוחררים, מחפשי הסבה מקצועית או סקרנים טבעיים המחפשים התחלה חדשה – עומדות בפניכם דרכי גישה רבות ואמיתיות. ברגע שמגדירים מטרה, מתעדכנים בטכנולוגיות המובילות ובוחרים את הדרך הנכונה, אפשר לבנות קריירה מצליחה בענף שחי, נושם ומתחדש כל הזמן.
בעולם שבו הטכנולוגיה מכתיבה את הכללים, מי שמבין קוד – מבין גם את שפת המחר.