יעל וייספרופ’ שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2011, הגיע השבוע לביקור ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון, והרצה בפני אנשי סגל וסטודנטים להנדסה על הדרך שעשה ועל המחקר שהוביל.
במסגרת שיתוף פעולה בין SCE ועמותת נובל למצוינות בחינוך, הגיע פרופ’ שכטמן להרצאה בפני הסגל והסטודנטים במכללה, שנהנו לשמוע על מחקרו בתחום הגבישים, סיפורו האישי והאהבה שלו להנדסה כימית. שיתוף הפעולה, משלב אנשי ונשות מדע וטכנולוגיה מהמכללה בפעילויות עמותת נובל ברחבי הארץ. העמותה מפעילה תכניות רבות בבתי ספר שונים, במסגרתן נחשפים התלמידים לנושאי מדע וטכנולוגיה, שומעים הרצאות מגוונות ומפתחים את הסקרנות המדעית שלהם.
פרופ’ דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, אב לארבעה וסב ל-12 נכדים, זכה בפרס
נובל היוקרתי בשנת 2011 על גילויו של מבנה גבישי חדש בגבישים כמו-מחזוריים. את הביקור במכללה קיים פרופ’ שכטמן במסגרת פעילות עמותת נובל למצוינות בחינוך, המעודדת תלמידים ללמוד מדעים מתוך עניין וסקרנות ומוטיבציה להשתלב בעולם התעשייה של המאה ה-21.
“כילד אהבתי את הסיפור של ג’ול ורן, שבו הדמות הראשית הייתה מהנדס. כשגדלתי הלכתי ללמוד הנדסת מכונות, ומשם המשכתי לתואר שני”, סיפר פרופ’ שכטמן. “לראשונה נחשפתי למיקרוסקופ כתלמיד ומאז לא יכולתי לעזוב אותו. לאחר לימודי הדוקטורט הגיע המיקרוסקופ האלקטרוני הראשון לטכניון. הייתי יושב ימים שלמים בחושך מוחלט ופיתחתי מומחיות עד שאפילו הייתי יכול ללמד דוקטורנטים את מקצוע המיקרוסקופ האלקטרוני, וזה מה שעשיתי במשך שנים. אותה מומחיות טכנית הובילה אותי למיומנות בלתי נדלית, ולימים, לדעתי, גם לקבלת פרס נובל”.
לאחר שהציג לסטודנטים את דרכו אל התחום, סיפר פרופ’ שכטמן על המחקר שביצע בתחום הגבישים ולבסוף על הזכייה בפרס נובל לכימיה: “לאורך שנות מחקרי היו אנשים שעודדו אותי, והיו כאלה שממש התנגדו לממצאים או לשיטות שלי – הם ניסו להוכיח לי שאיני מתנהל ‘על פי הספר’. אחד הכימאים הגדולים, חתן פרס נובל בעצמו, התנגד בתוקף לממצאים ולמאמר שלי ויצא נגד המחקר במהלך עשר השנים הבאות, בעצם עד מותו. למרות זאת, עמדתי מאחורי המחקר שלי והמשכתי בדרכי. לבסוף, כשהמאמר המחקרי שלי פורסם, אחרי המון תלאות, התחלתי לקבל פניות מחוקרים רבים המעוניינים לחקור את התגלית שלי”.
לסיום, דיבר פרופ’ שכטמן על חשיבות המדע בחיינו, והעריך כי למתעניינים כדאי להתחיל לעסוק בתחום מגיל צעיר. זו גם הסיבה שבגינה הוא מקדם כיום, בין היתר, הקמת מעבדות מחקר אוניברסיטאיות בגני ילדים ברחבי הארץ.