מערכת 'לימודים כחול־לבן'על רקע הצעת החוק המבקשת להרחיב את ההפרדה המגדרית בקמפוסים יזם המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס מיוחד בנושא בו נידונו הדרכים הנכונות לשילוב חרדים באקדמיה ובתעסוקה בישראל וכן בעצם הנכונות להפרדה מגדרית ומגזרית במוסדות ההשכלה הישראליים.
השבוע נערך באוניברסיטת תלאביב כנס מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמותת “בשער” ומוסד שמואל נאמן. הכנס עסק בסוגיות הערכיות של ההפרדה בקמפוסים, במודל הפעולה האופרטיביות ובהצעת חוק המבקשת להעביר את הסמכויות לפתוח תכניות מופרדות מגדרית מהמועצה להשכלה גבוהה למל”ג.
להלן עיקרי הדברים:
פרופ’ יפה זילברשץ, יו”ר הוועדה לתכנון ותקצוב, אמרה כי: “אסור לשנות את סעיף 15 לחוק המל”ג, המעגן את החופש האקדמי, כפי שעומד על הפרק בהצעות חוק הנמצאות על שולחן הכנסת. גם אם ידוע לנו ש-70% מהחרדים לא יגיעו להשכלה גבוהה אם לא יהיו קמפוסים מופרדים, נקודת המוצא שלנו היא שזהו לא האידיאל ואין לעגן ולקבע את החריג בחוק. הנחת העבודה של המל”ג היא שאין לעודד הפרדה וקיומה הוא פגיעה בכבוד האדם ובשוויון. אבל גם זכויות האדם אינן מוחלטות, וניתן לפגוע בהן באופן מידתי עם קריטריונים מוגדרים. זאת משום שמדובר באתגר לאומי של שילוב חרדים בהשכלה ובשוק העבודה”.
עדינה בר-שלום, מקימת המכללה החרדית: “הסטודנטים החרדים עוברים דברים קשים גם כשהם שומרים על הקודים של ההפרדה וכולנו יודעים שמסלקים את ילדיהם ממוסדות לימוד. צריך לשים גבולות להפרדה- לא להסכים להפרדה במרחב הציבורי, באוטובוסים וברחובות שמובילים עסקנים ופושעים. אבל השכלה גבוהה היא משהו אחר, לפחות בתואר הראשון. אסור לנו לוותר על השינוי שנוצר עם כניסתם של סטודנטים חרדים לאקדמיה ובמקביל לא לוותר על הרמה האקדמית. חשוב גם שבוגר חרדי יהיה שווה בין שווים מבחינת הידע וילמד גם על האבולוציה ופרויד”. בר-שלום סיפרה , כי היא ואביה, הרב עובדיה יוסף זצ”ל, נלחמו למען לימודי ליבה ובבתי הספר של ש”ס אף מלמדים ליבה חלקית. הסיבה שהנושא הזה לא הצליח להיטמע ברוב בתי הספר החרדים, היא משום שהעסקנים והפוליטיקאים לא מאפשרים זאת”.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: “כל חקיקה שמכתיבה מדיניות למועצה להשכלה גבוהה היא פסולה על הסף. לסוגית ההפרדה באקדמיה יש השלכות רחבות על כל המרחב הישראלי. לכן, חייבים לשמור על שני עקרונות: הסדרים יחודיים לחרדים ותמרוץ כלכלי למסלולים שמעודדים שילוב”.
פרופ’ מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל-אביב, לשעבר יו”ר הוועדה לתכנון ולתקצוב: “מה שעומד על הפרק היום בכנסת חמור יותר ושונה מתכנית המל”ג. אם יאפשרו לכל מוסד להחליט על פתיחת מסלולים מופרדים, זה יכניס חרד”לים וזרמים נוספים שהם לא חרדים לפי ההגדרות המקובלות, למסלולים מופרדים”.
ד”ר יופי תירוש, מכללת ספיר: “ניתן לשלב חרדים בדרכים אחרות ללא הפרדה. המצב הנוכחי פשוט לא מאפשר לחרדים שרוצים ללמוד במסלולים רגילים לעשות זאת. בדקתי וגיליתי, שלא נעשה שום דיון מעשי במועצה להשכלה גבוהה על מצבן של המרצות על רקע ההפרדה הזו. השוויון הוא כמו השבת של הדמוקרטיה, זה ערך שאין לעבור עליו אלא בפיקוח נפש”.
פרופ’ אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר: “אם נשים לא יכולות להרצות וזו לא אפליה אז מה זו אפליה? התכונה הבסיסית ביותר של השכלה גבוהה היא חופש אקדמי- יש עקרונות יסוד שאסור לוותר עליהם. אסור להגיע למצב שבוגרי השכלה גבוהה חרדים שלא יכולים לשבת ליד אישה, יגיעו לשוק העבודה ואז תהיה דרישה להפרדה במשרדי ממשלה, בבתי חולים ובמקומות נוספים. זה לא רק עניין עקרוני אלא גם מעשי”.
ד”ר משה הלינגר, אוניברסיטת בר-אילן: “אם לא נקבל את ההפרדה המוגבלת באקדמיה, מדינת ישראל תהפוך למדינת עולם שלישי. זה יחייב את ההנהגה החרדית המתונה, למנוע מחרדים להיכנס לאקדמיה וכך נגזור את דינם של החרדים ואת דינה של ישראל להפוך למדינה לא מודרנית. יש שעת חסד היום בעולם החרדי ואסור להפסיד אותה. מדיניות המל”ג הנוכחית היא נכונה למרות הפגיעה בעיקרון השוויון, משום שהיא מקדמת שוויון אחר, מבוקר, תוך פיקוח על הרמה האקדמית”.
עו”ד ציונה קניג יאיר, סגנית נשיא מכון שלום הרטמן ולשעבר נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: “אפשר להסכים על המון דברים שיאפשרו שילוב בשוק העבודה- חדר הנקה או מטבח כשר. אבל לא נוכל להרשות, שנחזור למקום שנשים מופלות לרעה בשוק העבודה וזה כבר כאן. יש התנגשות בין הערכים של החרדים לערכי המדינה היהודית שהיא לא מדינה דתית”.
פרופ’ חנוך דגן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: “ההפרדה יוצרת השרשה וקיבוע של פרשנות אחת של היהדות. בישראל מדגישים את היחס לאחר כדרך מסוימת להיות יהודי, כאילו זה מובן מאליו. לטעמי הפרדה פוגעת לא רק בדמוקרטיה של ישראל אלא גם ביהדותה”.
עוד לקחו חלק בכנס: פרופ’ חגית מסר-ירון, יו”ר עמותת “בשער”, אוניברסיטת תל-אביב | פרופ’ זאב תדמור, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון | פרופ’ ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה | פרופ’ חנוך גוטפרוינד, יו”ר יוצא של עמותת “בשער” | פרופ’ פרנסיס רדאי, האוניברסיטה העברית ומרכז קונקורד | פרופ’ רון שפירא, המרכז האקדמי פרס.