כיצד מגבירים את הסיכוי להתקבל לאוניברסיטה טובה?

בישראל של ימינו, השכלה גבוהה מהווה מטרה ברורה לרוב בני הדור הנוכחי – זאת עקב כך שלפני עשור או שניים, תעודת בגרות הייתה כרטיס מבטיח לפרנסה לכל החיים, וכיום תואר ראשון נחשב חובה בכדי להיכנס לשוק העבודה ברמה הבסיסית ביותר (וזה עוד לפני שדיברנו על להשתכר בכבוד\מספיק בשביל לקיים משפחה).

אם כן, אפוא, אזי שאין להמעיט בחשיבותו של המוסד בו נבחר ללמוד. בישראל ישנן שלל אוניברסיטאות, מכללות, ומוסדות השכלה אלטרנטיביים. המובילים ביניהם בארץ הם הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר–אילן, ועוד.
אך כמובן, מדובר במוסדות אשר שואפים למצוינות, ועל כן מדדי הכניסה קפדנים ביותר.
למשל, הקבלה למסלול הרפואה בטכניון מצריך שקלול סופי של ממוצע בגרות+מכינות מעל 94, ודרישת פסיכומטרי של מינימום 640 (רוב המתקבלים לעומת זאת, מחזיקים בממוצע 98+ ופסיכומטרי 740+).
מן הסתם שחלק מהדרישות הוא ידע באנגלית. לכל הפקולטות, בכל האוניברסיטאות, יש דרישה לציוני בגרות גבוהים באנגלית (5 יחידות לימוד, ממוצע 87-90 ומעלה). חומר רב מן הקוריקולום הלימודי יוצג באנגלית, ומטרת רוב ההכשרות באוניברסיטאות היא לחנך אנשי מקצוע שיוכלו לעבוד באופן בינלאומי.

את השפה האנגלית חשוב לטפח מחוץ לבית הספר, שכן האנגלית עליה תבחנו באוניברסיטה אינה האנגלית שכלולה במערכת הלימוד התיכונית, ותכיל הרבה יותר טרמינולוגיה מתקדמת ברמה גבוהה. ישנן תוכניות המציעות הכנות לפסיכומטרי וקורסים שונים של אנגלית כמו קורס הפסיכומטרי של HighQ, ועוד. בנוסף, ישנם כלים רבים באינטרנט אשר מציעים טיפים נהדרים כיצד ליישם את השפה האנגלית בחיי היום-יום.
שירות צבאי בתפקידי קצונה אקדמאית יכול גם הוא להגביר את הסיכויים להתקבל למוסד יוקרתי להשכלה גבוהה, ואף יכול לזכות במימון מלא מהצבא (מותנה בחתימת שירות קבע, ושירות צבאי במקצוע הנלמד.)

האתגר האמיתי במעבר מתיכון לאוניברסיטה הוא כמובן ההסתגלות – שכן מכיתות מצומצמות בהן המורים מכירים כל אחד לפי שם, עוברים לאולמות בהם המרצים מחויבים להעביר חומר ברמה גבוהה מאוד, ובקצב גבוה עוד יותר, ואינם יכולים להתפנות לכל גחמה. מה גם כאשר מדובר במוסדות להשכלה גבוהה, ואולי מיותר להגיד זאת – אין דבר כזה “בעיות משמעת”.
האוניברסיטה אינה בית ספר, ואינה כפופה לחוק חינוך חובה. כל עבירה על התקנונים של מוסדות להשכלה גבוהה עשויה להוביל להרחקה לצמיתות מהלימודים, ולכן יש לזכור שאת תקופת התיכון משאירים מאחור.

זכרו שבכל רגע נתון, על המקומות באוניברסיטאות אתם מתמודדים עם עוד מטר של מיטב המוחות בארץ, אשר רוצים, לא בשונה מכם, להשיג את אותם תארים שיובילו אותם למקומות עבודה נכבדים. עליכם להחזיק ביתרון על השאר בכל עת, ועל כן עליכם לבטא את הכישרונות ואת היכולות שלכם בכל הזדמנות.

זכרו כי הקבלה למוסד להשכלה גבוהה הנה הזדמנות יקרה מפז להצליח, ובגדול.
אם כך, זה לא מפחיד כמו שזה נשמע! להשקיע בבגרויות, קצת לעבוד על משמעת עצמית, להשלים מכינה או שתיים, להשקיע במקצועות המדע ואנגלית, לעשות פסיכומטרי טוב (במידת הצורך, ללמוד אליו בקורס מסוים) ולנסות להגיע לתפקיד קמ”א בצבא.
אבל רגע, בעצם, אלו דיי הרבה דרישות, ולא תמיד ניתן לקיים את כולן בו זמנית. אם כרגע אתם משלימים בגרויות למשל, ייתכן שצפוף מדי לגשת לפסיכומטרי – או שאולי אפילו אתם לא מעוניינים לחתום על שירות קבע צבאי. מי יודע אילו אתגרים החיים מציבים בפנינו בדרך? זה לא אומר שכדאי לוותר על החלום שלנו להגיע להשכלה גבוהה!

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להגביר את הסיכויים להתקבל לאוניברסיטה טובה מלבד קורסים, עתודה ושקדנות בתיכון?
התשובה היא – מוטיבציה.
הראו ככל האפשר למוסד ההשכלה אליו אתם רוצים להתקבל את התעניינותכם ורצונכם להתקבל. וודאו כי אתם מוכיחים שאתם מוכנים לעמוד בכל התנאים והביאו הישגים – השמיים הם הגבול!