מערכת 'לימודים כחול־לבן'מדי בוקר כשאנו יוצאים למקום העבודה, רוב בעלי רכב פרטי בישראל שולחים את ידם אל מפתחות הרכב. הרב-קו נשאר טמון עמוק בארנק וכאן בדיוק מתחילה אחת הבעיות הגדולות של מדינת ישראל בשנים האחרונות. בכנס ראשון מסוגו שיערכו בשבוע הבא ‘מכון כנרת למחקר תחבורה’ וארגון ‘תחבורה היום ומחר’ יתמודדו המשתתפים עם סוגיות מרכזיות הנוגעות לתחבורה ולשוויון הזדמנויות בחברה הישראלית
התחבורה הציבורית מהווה פתרון בהרבה סוגיות, ובהן: נגישות ושוויון הזדמנויות, הקטנת תאונות דרכים, הקטנת פליטות שמזהמות את הסביבה ועל ידי כך יצירת חברה בריאה יותר, חסכון של זמן יקר המתבזבז על פקקים ועומסים, זמן שניתן היה להקדיש למנוחה, לפיתוח עצמי וכמובן גם לזמן איכות עם המשפחה והחברים. תחבורה ציבורית יעילה, זולה וירוקה, מאפשרת לחבר מיליוני בני אדם, להנגיש מקומות תעסוקה בכל הארץ, למנוע היווצרות של פערים בחינוך, בהשכלה, בשכר, בנגישות למקומות תרבות ובילוי ועוד.
בישראל צפיפות הכבישים היא מהגדולות בעולם, פי 4 מדנמרק, פי 4 משווייץ, פי 2 מבריטניה. כמו כן, בישראל אחוז הנסיעות בתחבורה הציבורית מכלל הנסיעות הוא מהנמוכים בעולם: כ-23%-24% בערים הגדולות לעומת ממוצע של כ-40% במטרופולונים השונים בעולם. מתוך התחזית רשמית של ממשלת ישראל, שנכתבה על ידי בכירי המומחים בתחום: “הגודש בדרכים צפוי לגדול לכדי כשל כללי של רשת הכבישים העורקית במטרופולינים בשעות הבוקר”, “כל נוסע ברכב צפוי לבזבז מעל 60 דקות נוספות בממוצע ליום בכבישים בגין הגודש”, “אורך הפקקים יוכפל” ו”הפסד התוצר למשק יגדל ל-25 מיליארד שקל בשנה” – וזהו רק חלק מהתחזית, ולצערנו היא עוד נחשבת לתחזית אופטימית.
בנוסף לכל אלו, לפי נתוני “ווייז”, עולה כי נפח התנועה בכבישים גדל אפילו יותר משהיה לפני משבר הקורונה. זאת על אף שחלק מהעובדים בישראל עברו למודל של עבודה מהבית. העומס בכבישים נעמד כיום בכ-3,000 מכוניות לקילומטר, פי שלושה וחצי מהממוצע במדינות ה-OECD.
ואם חשבנו שהקורונה תסייע להקטין את השימוש ברכבים, טעינו, כי רק ברבעון הראשון של 2021 נרשם מספר שיא של מסירת מכוניות חדשות שעלו על הכביש. עלות גודש התנועה למשק הישראלי מוערכת בכ-40 מיליארד שקלים בשנה. כשליש מתושבי הערים הגדולות בישראל דיווחו על יותר מחצי שעה של פקק מדי יום, בממוצע של חמישה ימים בשבוע זה יוצא ש-5.5 ימים בשנה אנחנו עומדים במקום.
המצ”ב הנ”ל מחייב התייחסות והיערכות רצינית לקראת השנים הקרובות. מתוך דאגה רבה והבנת החשיבות של הנושא הוקם במכללה האקדמית כנרת מכון כנרת למחקר תחבורה, במטרה להעלות את המודעות לבעיות התחבורה ולנסות לייצר פתרונות ולהקל על המצב.
מכון המחקר יקיים לראשונה ב-28 בנובמבר 2011, את כנס “צדק סביבתי בתחבורה”, אשר יתקיים בין השעות 9:00 עד 14:00 בבית גבריאל בסמוך לקמפוס המכללה האקדמית כנרת. הכנס מאורגן על-ידי המכללה האקדמית כנרת, מכון כנרת למחקר תחבורה וארגון תחבורה היום ומחר.
הכנס יעסוק בקשר שבין תחבורה ומשבר אקלים, תחבורה כבסיס לשוויון הזדמנויות וסוגיות בוערות נוספות בתחום התחבורה. במסגרת הכנס ישתתפו פרופ’ קרל מרטנס – מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, פרופ’ וופא אליאס – המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון, מר בועז יוסף – ראש עיריית טבריה, פרופ’ חיים אבירם – יו”ר עמותת “תחבורה היום ומחר” וחבר בכיר במכון כנרת למחקרי תחבורה והגב’ תמר קינן – מנהלת עמותת “תחבורה היום ומחר”.
פרופ’ חזי ישראלי, ראש “מכון כנרת למחקרי תחבורה”, המכללה האקדמית כנרת: “נושא התחבורה הינו אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסק כל אזרח ישראלי. כבר היום כל אחד מאיתנו חי את בעיות התחבורה הרבות שיש בישראל. הנתונים האחרונים מעידים על תמונת מצב עגומה, והתחזיות לא מבשרות על שינוי חיובי, אלא את ההפך. הקמתו של מכון כנרת למחקר תחבורה, וקיום הכנס הם צעדים חשובים שאנו יכולים לעשות על מנת לנסות להשפיע על מה עתיד התחבורה שלנו ושל הדורות הבאים.”
גב’ תמר קינן, עמותת “תחבורה היום ומחר”: “מערכת התחבורה בישראל כיום מרחיבה את אי-השיוויון הכלכלי והחברתי בין מרכז לפריפריה, בין גברים לנשים, ובין האוכלוסיות החזקות לאוכלוסיות המוחלשות בחברה. תחבורה ציבורית ברמה גבוהה ומתן עדיפות לתחבורה הציבורית על-פני התחבורה הפרטית עשוי לסייע בשיפור מעמדן של האוכלוסיות המוחלשות והקטנת אי-השיוויון. תפקיד האקדמיה וארגוני החברה האזרחית הוא להצביע על הכשלים ועל הפתרונות שיוכלו לשפר את המציאות. הכנס הינו ראשון מסוגו של שיתוף-פעולה בין המכללה האקדמית כנרת ומכון כנרת למחקרי תחבורה לאירגון תחבורה היום ומחר, אשר יעלה על סדר היום את הבעיות והפתרונות בתחום התחבורה.”