אורית דבירהחוק מתבסס על מודלים בינלאומיים דומים, הקיימים במדינות כמו בריטניה, ארצות הברית ואוסטרליה, שבהם מתקיימת הפרדה מגדרית מסיבות דתיות, תרבותיות או אישיות. ההצעה מדגישה את חופש הבחירה של הסטודנטים, ומיועדת לכלל הציבור – ללא קשר לרקע דתי או מגזרי.
ח"כ סון הר-מלך אמרה לאחר אישור החוק: "היום עשינו צעד משמעותי למען חופש הבחירה של כל אזרח ואזרחית בישראל. הצעת החוק הזו לא נועדה למגזר מסוים, אלא לכל מי שמבקש ללמוד בסביבה שתואמת את ערכיו ובחירותיו האישיות. זהו כלי מוכח שמאפשר לנשים חרדיות ודתיות לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק התעסוקה עם שכר הולם. אני מודה לשר החינוך יואב קיש על תמיכתו בחוק."
מלכהלי בלוי חנוכה, מנהלת השדולה למען האישה החרדית, הוסיפה: "לכל אישה ואיש יש את הזכות ללמוד באקדמיה באופן שמתאים לאורחות חייהם. הצעת החוק הזו מבטיחה שלכולם תהיה אפשרות להשתלב בלימודים אקדמיים באופן מותאם."
ענת גופשטיין, מנהלת השדולה, ציינה: "כאשר החברה מציעה יותר אפשרויות, כולם מרוויחים. ההצעה הזו נותנת לכל אחד ואחת את החופש לבחור מסגרת לימודים שמתאימה להם, בלי תלות במגזר או רקע תרבותי."
ח"כ סון הר-מלך התייחסה גם לביקורת שהושמעה על החוק: "כשהציעו בעבר מסלולים נפרדים בתואר ראשון, היו קולות נגד שהזהירו מפגיעה בשוויון. אך במבחן הזמן, המסלולים הללו אפשרו לנשים חרדיות לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהשתלב בשוק התעסוקה. ההצלחה מוכיחה שהמגוון רק מחזק את האקדמיה והחברה הישראלית."
החוק נועד להרחיב את האפשרויות עבור הציבור הרחב, תוך יצירת מערכת השכלה גבוהה מגוונת, שמותאמת לצרכים הייחודיים של קהלים שונים. החוק צפוי להוביל לשיפור בשוויון הזדמנויות באקדמיה ולהגדלת היקף התעסוקה של אוכלוסיות שבדרך כלל ניצבות בפני חסמים.
כעת, ההצעה תעבור לדיון במליאת הכנסת, שם תיבחן לאור השלכותיה על האקדמיה, החברה והמשק.