מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל לקראת שבוע הגאווה הראה קשר בין הומופוביה וחוסר אמון במסוגלות הורית של בני זוג גברים. כמו כן, הראה המחקר כי גם בקרב חברי הקהילה הגאה עצמם יש מבקרים להורות חד מינית
מחקרים רבים מצביעים על כך כי ילדים הגדלים במשפחות הומוסקסואליות אינם שונים במדדי בריאות נפשית מילדים הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות. למרות זאת, דעת הקהל בעולם, כמו גם בישראל, חלוקה וחצוייה לגבי מתן אפשרות להורים הומוסקסואלים לגדל ילדים. מפתיע במיוחד לגלות כי גם בין ההומוסקסואלים והלסביות ישנם אלו המתנגדים להורות הומוסקסואלית.
מודל לחץ המיעוט טוען כי הומוסקסואלים ולסביות חשופים, בנוסף ללחצי החיים הרגילים גם ללחצים הנובעים מהפנמת התפיסה ההטרוסקסואלית לפיה יחסים הטרוסקסואליים הם היחסים היחידים המותרים והתקינים. במחקר זה שנעשה במסגרת עבודה סמינריונית של עמית זוהר ואיילה שפילמן בהנחייתו של ד”ר ליאור אורן מהמחלקה לפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל, נבדקו שלושה לחצי מיעוט והם: הומופוביה מופנמת שמוגדרת כהפנמת העמדות השליליות כלפי הומוסקסואליות על ידי הומוסקסואלים, הסתרה שמוגדרת כהעדפה להסתיר את הנטייה ההומוסקסואלית (נשארים בארון) וכן ציפייה לדחייה בשל הנטייה ההומוסקסואלית.
שאלון המחקר כלל סיפור מעשה לגבי שני אבות הומוסקסואלים המגדלים ילד שהובא בתהליך פונדקאות בהודו כאשר הנבדקים התבקשו לחוות דעתם על מסוגלות ההורים לגדל את ילדם ועל בריאותו הנפשית העתידית של הילד. בנוסף הועברו שאלונים המודדים הומופוביה מופנמת, הסתרה וציפייה לדחייה. במסגרת מחקר ראשוני זה הועבר שאלון המחקר לשמונים הומוסקסואלים ולסביות שגילם הממוצע הינו 30.
ככלל, המשתתפים הביעו עמדה חיובית לגבי יכולתם של שני האבות לגדל את ילדם אך הביעו מידה של דאגה כי הילד יחווה בלבול לגבי זהות מינית וכן יחווה סטיגמה והצקות מבני גילו. נמצא כי עמדה שלילית כלפי הורות הומוסקסואלית הינה בקשר חיובי עם הומופוביה מופנמת והסתרה כך שנבדקים שהיו גבוהים שהומופוביה מופנמת ובהסתרה הביעו עמדה שלילית לגבי יכולתם של זוג האבות לגדל את ילדם.