עמי שרוןתופעה של נדנודי שינה בזמן תקופת הלימודים היא תופעה מוכרת למדי. עם זאת, סטודנטים לא יודעים כי למעשה הם סובלים מהפרעת שינה בשם אינסומניה. מהי התופעה וכיצד מטפלים בה? להלן מידע בנושא.
סובלים מנדודי שינה? יש לכך השפעה משמעותית על הלימודים וגם על חייכם הפרטיים
הלחץ הנלווה לתקופת הלימודים משפיע מאוד על כל רבדי החיים, החל מהיכולת להתרכז בזמן השיעורים ועד להתנהלות עם החברים. למעשה, תופעה של נדודי שינה היא תופעה מוכרת מאוד שמתרחשת אצל אנשים רבים, ואצל סטודנטים בפרט. השינה היא למעשה מכשיר מדידה למצבנו הרגשי, וכאשר אנחנו לחוצים או לא רגועים – קשה להירדם. אם לא מצליחים להירדם וסובלים מנדודי שינה, חשוב להבין את הסיבות לכך ואף לבדוק האם מדובר בתסמונת בשם אינסומניה. מדובר בתסמונת שמזיקה מאוד לבריאות ואף נמצאה בשורה של מחקרים כבעלת פוטנציאל להעלות את הסיכוי להשמנת יתר, לחץ דם גבוה, קשיים בריכוז, קבלת החלטות ואפילו דלקות ומחלות קשות – גם בגילאים צעירים. כאשר מוסיפים לכך את המרכיב של הלחץ והחרדה בזמן לימודים, אין ספק כי מדובר במתכון הרסני. על כן, אם אתם סובלים מנדודי שינה, זה הזמן לגשת ולעבור אבחון כדי לבחון האם מדובר באינסומניה שהיא למעשה מצב שינה שאינו תקין וגורם בעקבות כך לתפקוד לקוי. החדשות הטובות הן שניתן לטפל בתסמונת, אבל לפני כן צריך לגשת לאבחון.
כיצד מאבחנים אינסומניה?
ראשית, חשוב לשלול כל בעיה רפואית שעלולה להשפיע על נדנודי שינה. מדובר בתסמונת רפואית, ולכן האבחנה עצמה היא קלינית ומתבצעת ע"י רופא בלבד. במסגרת האבחון הרופא יבדוק האם אתם עונים על התסמינים הבאים: מצב רוח ירוד, קושי להירדם, תחושה של עייפות לאחר שינה, מתח, כאבי ראש, ישנוניות במהלך היום וכן תדירות הופעת נדנודי השינה. למרות שזמנכם יקר ובוודאי יש לכם דברים אחרים לעשות, חשוב לפנות בהקדם לרופא לטובת האבחון וזאת מתוך מטרה לטפל באופן נקודתי בתסמונת, כפי שנסביר כעת.
כיצד מטפלים?
מדובר בתסמונת בה ניתן לטפל במגוון דרכים. עם זאת, מדובר בטיפול מאתגר ולכן חשוב להבין כי מדובר בתהליך, אותו חשוב לבצע בליווי מקצועי. מדובר בטיפול שנועד להבטיח כי תוכלו לחזור ולישון שינה עמוקה ואיכותית, ובכך לתרום הן לאיכות החיים שלכם והן להפחתה ברמת הלחץ והחרדה הנלווים לאי היכולת לישון. הטיפולים בתסמונת מגוונים וכוללים בין היתר טיפול פסיכולוגי, טיפול רגשי-קוגניטיבי הנועד לשנות את דפוסי החשיבה ולהפחית את עוצמת החרדה באופן שמאפשר להירדם בצורה מהירה, כמו גם ניהול של אורח חיים מאוזן. נכון שבעבורכם כסטודנטים מדובר במשימה מאתגרת, אולם 15-30 דק' ביום לטובת מדיטציה יחוללו פלאים ביכולת שלכם לשלוט על המחשבות שלכם ולהתמודד עם תופעות חוסר השינה או חרדות קיימות שהתופעה מעצימה אותן, כמו חרדת בחינות. נוסף לכך, הקפדה על כללים מסוימים לפני שנכנסים למיטה מהווה גם הם דרך מצוינת להתמודד. הקפידו שלא לצרוך קפאין כשעתיים לפני השינה, כמו גם להימנע מפעילות ספורטיבית לפני השינה משום שהפעילות מפרישה אנדורפינים שגורמים לתחושת עוררות. זה לא פשוט, אבל העדיפו שלא להשתמש בטלפון לפני השינה, ותרגלו באופן קבוע תרגילי דמיון מודרך להירדמות.
אווירה רגועה לצד שליטה בגירויים
חלק מהפרקטיקה של טיפול בהפרעות שינה מתייחס לחדר השינה עצמו. העדיפו שלא להיכנס למיטה אם אתם לא עייפים, וזאת מתוך מטרה לשלוט בגירוי שמתרחש כאשר אתם לא מצליחים להירדם, וחווים תסכול כי לפניכם עוד לילה בלי שינה. כמו כן, הימנעו ממנוחות במהלך היום. בדקו האם המזרן והכרית נוחים לכם – אם לא, זה הזמן להחליף אותם. צרו אווירה נעימה ורגועה דרך שימוש בנרות או שמנים אתריים שיכולים בהחלט לסייע לטובת התמודדות עם תחושת החרדה והלחץ שמשפיעים על היכולת להירדם. בכך, תוכלו לסייע לעצמכם לחוות שינה עמוקה ואיכותית גם בזמן תקופה מלחיצה ומורכבת כמו הלימודים – ובוודאי בהמשך חייכם כבוגרים וכאנשים שצריכים להתנהל באופן תקין בעבודה ובחיי המשפחה.