מערכת 'לימודים כחול־לבן'עם 80 שיעורי כתיבה ייחודיים ו-52 מפגשי תרגול – קורס הכתיבה החדש הזה מצליח להשכיח את כל מה שידענו על סדנאות כתיבה בישראל. מה הופך את “האוצר” של לירון פיין לכל כך שונה מכל סדנת כתיבה או קורס אחר? ומאיפה, בכלל, הוא צץ פתאום?
הנה ניסוי שאפשר לעשות אפילו עכשיו: זרקו שאלה, באחת מקבוצות הכותבים בפייסבוק, על קורסים מומלצים לכתיבה. די מהר תגלו המלצה אחת שחוזרת שוב ושוב: “האוצר”, של העורך והסופר לירון פיין. עשרות כותבים, גם כאלה שכבר הוציאו ספר ואפילו רבי מכר, ממהרים להפנות אליו, עורכים ממליצים עליו, חברים מביאים חברים, והתירגולים השבועיים שלו – מלאים עד אפס מקום.
ומה שהכי מוזר: רובם המוחלט של הסטודנטים שלו בכלל לא פגשו את פיין במציאות.
שרון חיון גינת, מחברת רבי המכר “הלביאה הלוחמת” ו”האריה האגדי” כותבת: “הייתי בהרבה קורסים בתחילת דרכי, אבל אין ספק שהקורס הזה עזר לי יותר מכל אחד אחר”. סיון אופירי, מחברת “נשים יקרות” ו”פרינססה”, מוסיפה, “אני חושבת שכל כותב חייב שיהיה לו את האוצר הזה”.
העורכת רסל דיקשטיין מרחיבה, “כאחת שלקחה קורס כתיבה או שניים (טוב, הרבה יותר) בחייה, אני חותמת בלב שלם שהקורס הזה הוא הטוב מכולם”. גם העורכת תמי לבנת מלכה “ממליצה מכל הלב שתכירו את לירון פיין ו’האוצר’, סדנאות הכתיבה המרשימות, מקצועיות וייחודיות שהוא בנה לאורך שנים עם מגוון רחב של התמקדויות שונות על פי ז’אנרים וגם על פי רמת הכותב”. וגם העורכת עדי איצקוביץ’ פוסקת: “זה הקורס המקיף ביותר, המעמיק ביותר והמקצועי ביותר שראיתי”.
– אז מה כל כך מיוחד באותו “אוצר”?
מסתבר שעד לפני כשנתיים, כל סדנאות הכתיבה בישראל נראו, פחות או יותר, אותו דבר. משהו בין 6 ל-12 מפגשים שבועיים, בדרך כלל בהנחיית סלבריטאי כתיבה זה או אחר, עם סילבוס מוגבל שמתמקד בעיקר במתן השראה, גירוי יצירתיות, פיתוח קול ייחודי וכתיבה חופשית.
מדובר בסדנאות לגיטימיות, שחלקן מתגלגלות כבר שנים רבות. ללירון פיין, כותב מנוסה שחיפש דרכים מקצועיות להשחיז עוד יותר את יכולותיו, זה ממש לא הספיק.
איך עושים את ‘הקסמים האלה’ בטקסט?
“אני מתפרנס מכתיבה מגיל 21”, אומר פיין. “הוצאתי ספרים, הייתי עורך, ניהלתי קריאייטיב במשרדי פרסום, כתבתי לעיתונות ולסדרות טלוויזיה. ועם זאת – תמיד הרגשתי שארגז הכלים שלי מאוד מוגבל, מאוד בסיסי. רציתי מאוד לשדרג את עצמי ככותב”.
– בשביל זה יש סדנאות כתיבה, לא?
“כך חשבתי. וטעיתי. עברתי סדנאות כתיבה שונות, אבל הרגשתי שאני טוחן מים. הן היו מיועדות לחובבנים. אישית, אני לא צריך השראה, לא מוזה, וגם לא ‘לשחרר את שרירי היצירתיות’ שלי. מה שעניין אותי זה ה-craft עצמו. לדעת איך עושים את ‘הקסמים האלה’ בטקסט. השיטות של הסופרים הכי גדולים, הטכניקות הכי מתקדמות. לצערי, הסדנאות הקיימות לא לימדו אותי שום דבר חדש. המקסימום היה ברמת ה’להראות, לא לספר'”.
– מה זה, בדיוק?
“אה, זו טכניקה בסיסית לכתיבת תיאורים. בדרך כלל עדיף ‘להראות במילים’ את מה שקורה, מאשר ‘לספר על’ מה שקורה. למשל, עדיף לכתוב ש’הוא העלה על פניו חיוך דק’ מאשר לכתוב ש’הוא הרגיש משועשע’.
– כי אז רואים “תמונה חיה” ולא דיווח?
“בדיוק. אבל הטכניקה הזו באמת מיועדת למתחילים, צריך ללמד אותה בשיעורי חיבור של כיתה ה’. מצד שני, יש לה פיתוחים מתקדמים בהרבה, כמו ‘להראות ולא לספר’ באמצעות דיאלוגים. ואת זה כבר לא מלמדים בשום מקום בארץ”.
– אז אם לא מלמדים את זה בארץ, מאיפה הידע שלך?
“הו!” מספר פיין בעיניים נוצצות. “אחרי שהתייאשתי מהסדנאות בארץ, פניתי החוצה והתחלתי לרכוש קורסים אקדמיים ואחרים מארצות הברית ובריטניה. מה אני יכול להגיד? נפתח לי עולם. במשך מספר שנים טרפתי מאות שיטות כתיבה יוצאות דופן, יעילות בטירוף, ממזריות, שפשוט לא מלמדים בישראל. זה היה בכל פן של הכתיבה – החל מבניית עלילה ועד לבניית פיסקה. השקעתי בזה כמה עשרות אלפי שקלים”.
ואת מה שהוא למד – פיין החל ללמד.
“זה התחיל בכלל במקרה, עם הכניסה שלי כסופר לאמזון. כל מיני כותבים פנו אליי כדי שאלמד אותם איך להוציא שם ספרים, ועל הדרך העברתי טכניקות כתיבה שונות, כדי שסיכויי ההצלחה שם יגדלו. את הטכניקות האלה התאמתי לקהל הכותבים הישראלי, וחלק פיתחתי בעצמי, כשילוב של כל תחומי הכתיבה בהם התמחיתי”.
– מולטידיסציפלינריות?
“בדיוק. כתיבה עכשווית לוקחת טכניקות גם מעולם התסריטאות, גם מעולם הקופירייטינג, גם מהרשתות החברתיות ואפילו מעולמות החדשנות השיטתית וה-NLP. לא יאומן מה אפשר לעשות עם קצת ידע אמיתי, או הרבה ידע אמיתי”.
– ומה באמת עשית?
“לאט לאט התאהבתי בזה, וגם הסטודנטים שלי התחילו לדרוש יותר ויותר שיעורי כתיבה יוצרת שיטתית. התחלתי מסורת של שיעור חדש כל שבוע, שגם הוקלט בווידאו. מפה לשם, מצאתי את עצמי לפני 3 שנים, יושב על הר גבוה של 80 שיעורי כתיבה סופר-יעילים, מלאים בתוכן, שאי אפשר לקבל בשום מקום בישראל, בעברית. פשוט אוצר”.
– 80 שיעורים?! זה לא קצת מוגזם?
לירון מגחך. “כן, אומרים לי את זה הרבה. אפילו בקורס הכתיבה של האוניברסיטה הפתוחה יש רק 24 שיעורים, ועד האוצר זה היה הדבר הכי מעמיק שאפשר היה לקבל בישראל. בעיניי זה פשוט לא רציני. עולם טכניקות הכתיבה הוא כל כך ענק, שבכל כך מעט מפגשים אפשר לקבל רק קצה נמס של קרחון”.
– אבל איך אפשר ללמד 80 שיעורים? זה אומר מסלול של שנתיים, לפחות.
“זה יכול לקחת שנתיים – וזה יכול גם לקחת חודשיים, אם אתה שם את זה באינטרנט ומאפשר לסטודנטים לראות הכל בבינג’. וזה בדיוק מה שעשיתי”.
80 שיעורים חדים וברורים
מי שנרשם לאוצר הדרכות הכתיבה של לירון פיין מקבל שם וסיסמה ויכול להיכנס ל-80 שיעורי כתיבה יוצרת, מוקלטים בווידאו. השיעורים האלה חדים וברורים, מלאים בתכל’ס – בלי לבזבז זמן או לחזור על דברים. הם מחולקים לפי נושאים: פיתוח עלילה, פיתוח דמויות, דיאלוגים (למתחילים ולמתקדמים), שידרוגים ברמת הטקסט, ועוד. יש 9 קטגוריות כאלה.
סבטה מן, סטודנטית ותיקה של פיין וכותבת מוערכת מאוד, מסבירה: “לירון לא מלמד ‘כתיבה’. הוא מלמד איך לכתוב ‘טוב יותר’. בשיטות פשוטות וקלות ליישום לומדים איך לשפר את הטקסט מרמת העלילה ועד לרמת כל דיאלוג. מומלץ. מומלץ. מומלץ”.
השיעורים האלה מונגשים מראש לכבדי ראייה ושמיעה, כך שניתן רק לצפות בהם, רק לשמוע אותם, או, כמובן, גם וגם. ניתן לראות אותם מכל מקום ובכל זמן, וכמובן – מספר בלתי מוגבל של פעמים.
“אחת הבעיות בסדנאות כתיבה קצרות”, אומר פיין, “זה שהן לא נשארות איתך. עברת שיעור – וזהו, לא תעבור אותו יותר, ואחרי כמה שבועות הוא נשכח. אבל כדי שמשהו חדש באמת יישאר איתך – אתה צריך לעבור אותו שוב ושוב, לפחות 3 פעמים. כל פעם נחשף רובד חדש. וכמובן, צריך לתרגל”.
52 מפגשי תרגול
התרגולים השבועיים הם סיפור בפני עצמו. מי שנכנס לאוצר מקבל כרטיס כניסה ל-52 (!) תרגולים שבועיים חיים. זו לא טעות: מדובר בשנה שלמה של מפגשים חיים בכיתת לימוד מקוונת, וזאת בנוסף ל-80 השיעורים הקיימים!
והמפגשים האלה מפוצצים בסטודנטים.
מאיה קראוס ברדה, שכבר הוציא לאור מספר ספרים, כותבת עליהם: “כבר חצי שנה שאני פעם בשבוע, בערב, עוזבת הכל ומשדרגת את הידע שלי על הכתיבה, העריכה והטכניקות”. גם דולב בן ארוש, שהצטרפה יחד איתה לאוצר, כותבת מילים דומות: “כל מה ששמעתי לא מספיק לתאר את החוויה שאני עוברת שבוע שבוע בשיעורים”.
לירון מסביר: “בתירגולים החיים משתתפים כמו בסדנת כתיבה רגילה, רק מבלי לצאת מהבית. בכל תירגול אני עובר על איזושהי טכניקה, ואז כולם מתרגלים אותה. בגלל שהכל מקוון אני יכול להיכנס למסמכים של כולם בנוחות ולתת פידבק אישי, לכל אחד, שיפתח את היכולות האישיות שלו”.
– יש גם “הקראות בכיתה”, כמו שאנחנו מכירים?
“יש משהו יותר טוב. פעם בחודש מתקיים מפגש עריכה אונליין. הסטודנטים שולחים אליי טקסטים מראש, ואני עורך אותם בשידור חי מול כולם, תוך שאני משתף בדילמות, באפשרויות השונות, ונותן טיפים שקשורים לטקסט נטו. לדעתי אלה השיעורים הכי מועילים”.
– אבל למה אתה נותן את זה במשך שנה שלמה? למה לא 12 שבועות כמו כולם?
“כי זו שיטה גרועה, 12 מפגשים! מה כבר אפשר ללמוד מזה? מה כבר אפשר לזכור מזה? איזה הרגלים אפשר לפתח? אם הכתיבה שלך חשובה לך, אתה צריך להתאמן עליה כל הזמן. הפורמט המינימלי הנכון – לדעתי – נכנס למסגרת שנתית קבועה, עם פידבקים של עורך, שבוע אחר שבוע”.
– זה משתלם לך?
“עם יד על הלב, אני לא כאן בשביל ‘להעביר מחזור תלמידים’ ולמהר לגבות כסף מהמחזור החדש. אני כאן בשביל ללמד, זו ההנאה הגדולה שלי. יכולתי לעשות מחזורים של 12 מפגשים, ואולי זה יותר כלכלי, אבל אני חייב ללכת אחרי הלב והמצפון שלי”.
– אני רק רוצה לבדוק אם הבנתי. יש באוצר 80 שיעורי כתיבה מוכנים, ומעבר לזה מקבלים גם סדנת כתיבה של 52 מפגשים?
“בדיוק, גם וגם. יחד זה 132 מפגשים”.
או קיי. באמת אין דברים כאלה בישראל. אז למי האוצר הזה מתאים?
“לכותבים כמוני”, אומר פיין, “שלוקחים את הכתיבה שלהם ברצינות. אם אתם רק מתחילים לכתוב – תמצאו שם זהב טהור: את כל מה שחשוב לדעת, כבר בהתחלה. כתוצאה מכך ההתקדמות שלכם תהיה מהירה מאוד.
“אבל את התועלת האמיתית”, הוא מוסיף, “יפיקו כותבים מנוסים, טובים. כאלה שלכאורה ‘יודעים הכל’, או לפחות את כל מה שמלמדים בישראל, אבל מבינים שהם יכולים ליותר – אם רק יהיו להם את הכלים המתאימים. כאלה שרוצים לתת לכישרון הטבעי שלהם את כל הכלים, אבל באמת את כל הכלים, להתבטא ולפרוץ”.
קבלו טעימה מהאוצר
ניתן להתרשם מאוצר הדרכות הכתיבה ולבדוק אותו לפני שמצטרפים. כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לאתר של לירון פיין, https://www.lironfine.com/membership-join, ולהירשם ל”קורס טעימות” ללא תשלום. חשוב: גם אם אתם לא מתכוונים להצטרף כרגע לאוצר, אפילו הטעימה הזו תשדרג מהותית את הטקסט שלכם. אל תוותרו עליה.