מערכת 'לימודים כחול־לבן'בכנס שערכה לאחרונה מכללת אפקה התבטא שר הכלכלה אלי כהן לגבי שכר הלימוד האחיד במוסדות להשכלה גבוהה. נשיא מכללת אפקה פרופ’ עמי מויאל אמר בפתיחת הכנס: “הידוק הקשר בין אקדמיה לתעשיית ההייטק הוא רווח משולש לכל הנוגעים בדבר – סטודנטים, אקדמיה ותעשייה”.
“מבחינה לאומית, אנחנו לא בנקודה אופטימלית של הכשרת מהנדסים. בתעשייה יש מחסור של 15 אלף מהנדסים אך 40% מחברות ההייטק לא מעסיקות מהנדסים במשרות ג’וניור, וזה מגובה בדו”ח של רשות החדשנות”, כך אמר היום (רביעי) נשיא מכללת אפקה להנדסה, פרופ’ עמי מויאל. “אנחנו צריכים להדק את שיתוף הפעולה בין התעשייה לבין האקדמיה ולגרום לכך שלצד השלמה מהירה ככל האפשר של הפער, מהנדסים שיוכשרו באקדמיה יקבלו הכשרה איכותית, הכוללות גם מיומנויות של עבודת צוות, חשיבה יצירתית ועבודה רב-ממשקית.
כחלק מההידוק של אותו שיתוף פעולה, מומחים התעשייה יכולים וצריכים ללמד באקדמיה כ-professor of practice. בנוסף לכך, אפשר לדבר ולגבש מודל המאפשר עבודה של סטודנטים בתעשייה עצמה בשכר כחלק מתוכנית הלימודים. זה רווח משולש לכל הנוגעים בדבר – סטודנטים, אקדמיה ותעשייה”.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן התייחס למעמדה של ישראל בעולם כמובילת חדשנות. “בעולם הכלכלי החדש המאופיין בחדשנות וטכנולוגיה, ישראל היא שחקן מפתח. חברות בינלאומיות מגיעות לכאן ומפתחות כאן את הטכנולוגיות המשמעותיות והמרכזיות שלהן בישראל. הסיבה שמעמדה של ישראל בעולם מתחזק הוא כי הוא צמא לידע ולטכנולוגיה ישראלית”.
“עם זאת, יש קיפאון בשיעור המועסקים בהייטק שעומד על 9% בזמן שנים, בזמן שהיעד שלנו הוא להגיע ל-15%. בזכות ההייטק הייצוא השנתי עבר כבר ב-2017 את הסכום של 100 מיליארד דולר וזה עם שיעור תעסוקה של 9%. דמיינו לעצמכם מה יהיה השיעור כששיעור המועסקים מההייטק יגיע ל-15%. בשנים הקרובות נשקיע למעלה מ-400 מיליון שקל בחברת הייטק שיפתחו שלוחות בפריפריה”.
-
לדברי מויאל, “מומחים מהתעשייה יכולים וצריכים ללמד באקדמיה כ-professor of practice. בנוסף לכך, אפשר לדבר ולגבש מודל המאפשר עבודה של סטודנטים בתעשייה עצמה בשכר כחלק מתוכנית הלימודים
-
שר הכלכלה אלי כהן: “לומדי משפטים צריכים לשלם 20 אלף, ואילו לומדי הנדסה, לנוכח הביקוש האדיר למהנדסים, צריכים לשלם 5,000 שקל. בהקשר הזה המדינה צריכה להתנהל כמו עסק ולייצר את ההפרדה הזו כדי לעמוד ביעדיה”
-
יו”ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה עמי אפלבאום: “התעשייה הישראלית מחפשת את המהנדס הטוב ביותר כי זו הסיבה שגוגל ואפל באות לפה. כדי שזה יימשך, צריך להעניק להם הכשרה מתאימה”
עוד ציין כהן כי “השכר במוסדות הלימוד צריך להיות דיפרנציאלי, לאור הצרכים הלאומיים של המדינה. אם שכר הלימוד כיום עומד על כ-10,500 שקל לשנה לכל הסטודנטים. הרי שלומדי משפטים צריכים לשלם 20 אלף, ואילו לומדי הנדסה, לנוכח הביקוש האדיר למהנדסים, צריכים לשלם 5,000 שקל. בהקשר הזה המדינה צריכה להתנהל כמו עסק ולייצר את ההפרדה הזו כדי לעמוד ביעדיה”.
סגן יו”ר המועצה להשכלה גבוהה, אדו פרלמן: “אנחנו נדרשים להכשיר סטודנטים שנולד לעולם דיגיטלי, וכדי לעשות זאת נדרש שילוב ושיתוף פעולה רב מערכתי כבר ממערכת החינוך של בתי הספר וגם באקדמיה.
שילוב של אנשי תעשייה כמרצים באקדמיה יעזור בהכוונת הלימודים לתעשייה, וחשוב לפעול גם לשילוב של נציג תעשייה בוועדות ההוראה כדי שיעניק את הפרספקטיבה של התעשייה והשילוב שלה בפועל. לאחר השינויים שעשינו וכבר סיכמנו עליהם, זה הזמן לפעול במרץ”.
יו”ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה עמי אפלבאום: “המהנדסים צריכים להיות בעלי יכולת להשתלב בתעשייה כבר מהיום הראשון. התעשייה הישראלית מחפשת את המהנדס הטוב ביותר ולא רוצה להתעסק עם מהנדסים בינוניים, כי אותם אפשר למצוא בקייב או בהודו. אם יש פער, בוא נעבוד ביחד על לסגור אותו. לכן, אני קורא לאקדמיה לראות איך משנים את הפרדיגמה הקיימת ולראות איך מכשירים סטודנטים שישתלבו בתעשייה ויביאו את הערך המוסף הגבוה ביותר. רק ככה חברות ימשיכו לבוא לפה. אפל וגוגל לא באים לפה בשביל בודקי תוכנה אלא בשביל אנשי המקצוע הטובים ביותר – וצריך להעניק להם הכשרה מתאימה”.
יו”ר הות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ: “המהפכה הגדולה שמזינה את כל מה שנעשה בימים אלו הוא ההבנה הבלתי נמנעת של האקדמיה שהיא אינה יכולה בלי התעשייה. אנחנו מחויבים במאה אחוז למחקר הבסיסי אבל גם מבינים שהתעשייה חשובה מאוד ולכן נשאר לנו לעבוד יחד בהיבטים שונים.
בעיני האקדמיה המחקר הבסיסי הוא קודש קודשים, אבל החוכמה היא לראות כיצד שומרים עליו ובמקביל בוחנים את האימפקט שיכול להיות לאותה סקרנות וליצור את המערכת שתשלב את השיח עם התעשייה. זה לא שולל את המחקר הבסיסי, ובמקרים רבים גם יכול להעצים אותה.
כשמדובר בנושא ההוראה, גם כאן יש מקום לממשק אקדמיה תעשייה. לדוגמה, בהכשרה למקצועות ההייטק, לאחר שמלמדים מתמטיקה בסיסית ומדעי מחשב בסיסיים, קורסי הבחירה צריכים להיות מתואמים עם התעשיה וצרכיה שמשתנים בתאוצה.
הממשלה הציבה לנו יעד להגדיל את כוח האדם המוכשר להייטק, ובשנים האחרונות אכן הכפלנו אותו . אנחנו ממשיכים במרץ לעבוד על הנושא כדי להמשיך ולהגדיל את הכוח האדם המיועד לתעשיית ההייטק ולא נכון לעשות זאת ללא הידוק הקשר עם התעשייה”.
אבי שמחון, יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה: “כל היזמים שישבנו איתם לאורך השנים הצביעו על המחסור במהנדסים. בשנים האחרונות היה לנו מזל גדול שהרגולטורים הבינו את חשיבות האתגר, התייחסו אליה כמשימה לאומית ואכן אנחנו אכן רואים שינוי. כעת, התפקיד שלנו הוא לשנות את כללי המשחק – שהכשרת המהנדסים לא תהיה תלויה ברגולטורים, כפי שקורה לדוגמה בארה”ב הכלכלה הגדולה בעולם. זה משהו שצריך לשבת ולדבר עליו”.
סגן נשיא אינטל אבנר גורן: “אנחנו משקיעים רבות בהכשרה ומעודדים ניידות של תפקידים, ובפרט של המהנדסים, גם אם זה לא תמיד קל לארגון. גם הדבר הזה מייצר מהנדס טוב יותר שמחזיק במיומנויות מגוונות שונות ומתפתח בהתאם לתחומי העניין שלנו, וגם כאן האקדמיה יכולה לקחת תפקיד משמעותי אפילו ב-micro dgree. אחת המשימות החשובות שלנו הוא להסתכל קדימה ולבנות מודל שמאפשר ליישם זאת גם בהכשרה האקדמית”
יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ’ מנואל (מנו) טרכטנברג: “דרושה מהפכה תפיסתית בנוגע לשילוב של התעשייה והאקדמיה, ואני לא רואה שבהכרח מבינים את עומק העניין. השילוב של בינה מלאכותית, טכנולוגיות הן בליבת ההנדסה והיום יובילו לכך שהעולם יראה אחרת לגמרי. הידוק הקשר בין הגופים יכול להוביל לפריצת דרך, ולמדינת ישראל יש את היכולת להמציא את השילוב הזה מחדש ולהוביל שינוי עמוק”.