והגדת לבנך

בהשראת ההגדה, ארבעת הבנים והגדת לבנך, מרכזת לימודי אנגלית במכללת תלפיות  גב’ שרי שפרגל–בקיש במכתב מרגש לבנה היוצא לפולין. 

המכתב הזה מגיע לידיך שי שלנו, כשאתה באמצע המסע שלך אל העבר. מסע שבמהלכו תלמד ותכיר את יהדות אירופה המפוארת כפי שהתקיימה לפני מלחה”ע השניה. תכיר מעט מההסטוריה שהייתה נחלתם של בני משפחתך שנולדו, חיו, נרדפו, הוגלו למחנות עבודה (סבא ברוך), גורשו ואף נטבחו ממש כאן בפולין, על האדמה הארורה הזו.

תלמד להבין טוב יותר את משמעותה של גזירת הגלות אליה יצא עם ישראל לפני כאלפיים שנה. תבין טוב יותר את המשמעות של להיות בן לעם מפואר, החי ללא מולדת. להיות נרדף ומותקף מבלי שיש לך מדינה וצבא שיגנו עליך. להיות שונה, להיות אחר, להיות יחיד ומיוחד, ולהמשיך ללכת בדרך שלך, לשמור על הזהות המיוחדת שלך דרך האמונה  בקב”ה, להיות יהודי בין המון גויים.

לא קל המסע הזה אליו יצאת, בו אתה שי – שלב טהור ברא לך אלוקים, מלא חמלה ואהבת האדם – מוצא את עצמך מתעמת עם רוע ואכזריות אנושית שלא נראו כדוגמתם. תקופה אפילה בהסטוריה האנושית, של גרמניה הנאצית ושל העמים האחרים, שראו וידעו ועמדו מנגד לנוכח הזוועות שהתרחשו על אדמתם ובקרבתם.

כמה חשוב ללמוד מההסטוריה. להפיק את הלקחים. לזכור תמיד, שלא די בכך “שידינו לא שפכו את הדם הזה”, אלא כמי שנבראו בצלם אלוקים, מוטלת עלינו חובה מוסרית לעשות כל שביכולתנו למנוע זוועות כאלה בעתיד  ולעולם לא להיות אדישים לנוכח סבלו של האחר.

כמה חשוב לזכור ולהזכיר לעצמינו בן יקר, להוקיר טובה לקב”ה על שזכינו להכיר ולגדול עם משפחה מורחבת, עטופים בדאגה, חום ואהבה. על שב”ה, לא ידענו מחסור אמיתי מהו. על מעיל, על שמיכה, על מיטה רכה וחדר משלך, על שמעולם לא נדרשנו לישון על בטן ריקה, לא ידענו כאבי רעב, צמא וקור. על שמעולם לא כאבנו את הגעגוע למשפחה ולבית שאבדו לבלי שוב – לאוכל של אמא, לליטוף וחיבוק.

כששאלו את הסופר אלי ויזל איפה לדעתו היה הקב”ה בשואה, הוא ענה בפשטות: “אני שואל אתכם, איפה היה האדם?”  כן שי, חשוב שנזכור תמיד שהאמונה בה’ וקיום המצוות מחייבים אותנו  בראש ובראשונה להיות אנשים טובים, כאלו שניכר בהם שנבראו בצלם אלוקים – מוסריים, אכפתיים ורגישים לזולת.

כמה סימלי שהשבת הזו שבלב המסע שלכם לפולין, היא שבת ר”ח ניסן – חודש הגאולה. שהרי “בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל”. אתה – שי יקר שלנו, בר מזל ב”ה. כמונו, זכית להיוולד בארץ אבותינו, במולדת העם היהודי. במדינה יהודית, ריבונית, עצמאית, דמוקרטית, מפותחת וחזקה.  נבואה בת אלפי שנים מתממשת, כאן, לנגד עיניינו ממש. תהליך שרבני הציונות הדתית ראו ורואים בו בבחינת “אתחלתא דגאולה”.

אנחנו מתפללים ומייחלים לכך שכפי שהתממשו נבואות הזעם והחורבן הקשות של ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, נזכה שבדורנו אנו – הדור שזכה לחזות במו עיניו בקיבוץ הגלויות ובשוב ה’ לציון ברחמים רבים אחרי 2000 שנות גלות – נזכה להמשיך ולראות את כל נבואת יחזקאל מתממשת עוד בדורנו: ו”בּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ”… “וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה’ מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם:” (ישעיהו, כ”ח).

מאחלים לך בן יקר ואהוב, שתמשיך בדרכך זו, להאיר את העולם בתורה ובמעשים טובים. תמשיך להוות דוגמה ומופת בהתנהגותך כאח בכור, כמדריך ומתווה דרך לחניכך בבני-עקיבא ולסובבים אותך בכלל, שתזכה בבוא העת לשרת את ארצך ועמך בגאווה, בחוסן נפשי ובזקיפות קומה, שתהיה חלק משמעותי משרשרת הדורות של עם קדוש ותזכה להקים ולגדל משפחה לתפארת, לראות בנים ובני בנים, שיוכלו לחיות כאן בארץ המופלאה הזו שלנו, בשקט ובבטחון.

ואחרי כל הטלטלה הקשה הזו שאתה חווה במהלכו של המסע המצמרר הזה, זכור תמיד, ש”אפילו בהסתרה שבתוך הסתרה, נמצא ה’ יתברך” והוא כמובטח לנו, זוכר הברית, ואוהב עמו ישראל לעד.

אף אנחנו, אוהבים תמיד, גאים בך מאוד, מחבקים ומחזקים,

אמא ואבא