עמית קלייןבשבועות האחרונים, לצד הלחימה המתמשכת בדרום הארץ ובצפונה, המשק הישראלי מתרגל לשגרת חיים לצד מלחמה. כחלק מכך, שנת הלימודים האקדמאית נפתחה בהדרגה בחודש האחרון ומאות אלפי סטודנטים חזרו או יחזרו אל ספסל הלימודים בימים הקרובים. בימים גם האחרונים החלו חיילי מילואים רבים להשתחרר ולחזור אל ספסל הלימודים האקדמי.
רבים מהסטודנטים יעשו את הדרך אל המוסדות האקדמיים בתחבורה ציבורית וכתוצאה מכך יאלצו לקצץ בשעות השינה שלהם או בזמן הפרטי, לצאת מוקדם מהבית ולבזבז זמן רב בדרכים, לעומת חבריהם הנוסעים ברכב פרטי, כך עולה מבדיקה מדגמית שערכה עמותת אור ירוק לרגל תחילת שנת הלימודים האקדמית.
מבדיקה השוואתית של זמני הגעה אל אוניברסיטאות ומכללות מובילות באוטובוס בהשוואה לרכב הפרטי עולה כי בכל המקרים שנבדקו התחבורה הציבורית תפגר באופן משמעותי בזמני ההגעה ביחס לכלי הרכב הפרטי. בכל הבדיקות המדגמיות נרשמו זמני הגעה ארוכים של התחבורה הציבורית לעומת כלי הרכב הפרטי. הבדיקה נערכה ביום חול, באמצעות השוואת הזמנים באפליקציית 'MOOVIT' ואתר 'גוגל מפות' וכמו כן נמדדו זמני הנסיעה בלבד ולא נלקחו בחשבון זמני ההליכה אל התחנה וממנה.
לדברי עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "לא קל להיות סטודנט בישראל ובתקופה המורכבת הזו קשה אף יותר. מדובר באוכלוסייה שנאלצת ללמוד במקביל לעבודה ולכן כל דקה חשובה לסטודנט. במשך שנים רבות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הזניח את תחום התחבורה הציבורית וכתוצאה מכך ישראל מפגרת אחרי המדינות המערביות באיכות התחבורה הציבורית, בזמינות ובהיקפי השימוש. סטודנטים רבים נאלצים לרכוש כלי רכב פרטי כי ההגעה אל חלק מהאוניברסיטאות והמכללות באוטובוס היא משימה ארוכה, קשה ומסורבלת. בכך הם חוסכים זמן יקר אך מבזבזים כסף רב."
לדבריו, "לו הייתה להם תחבורה ציבורית טובה וזמינה רבים מהם היו בוודאי בוחרים לוותר על הרכב הפרטי ולעשות שימוש באוטובוס באופן יומיומי. מדינת ישראל בדרך להיות מדינה בפקק אינסופי ולכן הגדלה ושיפור התחבורה הציבורית הוא צעד הכרחי ומתבקש לשיפור איכות החיים של כולנו כמו גם לצמצום תאונות הדרכים".
התחזית ל-2050: ישראל הצפופה ביותר בעולם המערבי
מסמך שנכתב על ידי משרד אוצר חושף כי על אף הגידול המשמעותי בתקציב הסובסידיה וכן בהיקף קילומטר השירות, מספר הנוסעים באוטובוס לא עלה בצורה משמעותית. על פי המסמך שנכתב על יד ספיר איפרגן, רכזת תחבורה באגף התקציבים במשרד האוצר, תקציב הסובסידיה לתחבורה ציבורית בשמונה השנים האחרונות עלה כמעט פי שלושה – מחמישה מיליארד בשנת 2015 עד ל-14 מיליארד בשנת 2023 ולמרות מספר הנוסעים לא גדל באופן משמעותי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־2050 תהיה מדינת ישראל הצפופה ביותר בעולם המערבי ביחס של מספר אנשים לקמ"ר.
מדו"ח של ארגון צפוף שנכתב על יד פרופ' אראל אבינרי וניר לב-ארי עולה כי הצפיפות התחבורתית במדינה גבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות ה- .OECDמקור הצפיפות הוא בצמיחה גבוהה במספר הרכבים ובנסועה החל משנות השבעים, לעומת הגידול האיטי בתשתיות התחבורתיות בתקופה זו.
על פי הדו"ח קצב גידול האוכלוסייה בישראל הינו גבוה ביותר, בעוד מצב התשתיות התחבורתיות רעוע וקצב פיתוחן איטי. עד שנת 2000 מדינת ישראל השקיעה יחסית מעט בפיתוח היצע התחבורה הציבורית ובבניית תשתית מסילתית בינעירונית. ההשקעות בתשתיות תחבורה הופנו בעיקר לפתרונות מבוססי רכב ולא לפתרונות מבוססי אמצעי תחבורה מקיימים .הפער בפיתוח תשתיות תחבורה בין ישראל והמדינות המפותחות לא נסגר גם במילניום הנוכחי. תכנון מוטה בנייה של יחידות דיור במקומות שאין בהם פעילויות חברתיות או עסקיות הגביר עוד יותר את התלות ברכב. גם התכנון העירוני של שכונות חדשות ואזורי תעסוקה הינו מוטה רכב פרטי, מנותק מרשת התחבורה הציבורית ואיננו מאפשר התניידות יעילה ומקיימת. התבססות משמעותית על שימוש ברכב פרטי באזורים אורבניים הגדילה את הגודש והעצימה את התלות ברכב גם בנסיעות עירוניות קצרות.