עמי שרוןדיקאן, שפר הופעתך! לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמאית, אגף המחקר של תנועת “אם תרצו” מפרסם דו”ח חדש שבדק מי הם המוסדות האקדמאיים הטובים ביותר עבור סטודנטים המשרתים במילואים.
במהלך המחקר ביקשו בתנועת “אם תרצו” לבחון מי הם המוסדות אשר בהם משרתי המילואים זכאים לנקודות זכות אקדמאיות, ובתוכם מה הם התנאים אותם הם צריכים לקיים על מנת להיות זכאים לנקודות.
על פי חוק זכויות הסטודנט, חלה חובה על מוסדות אקדמאיים להקל על סטודנטים המשרתים במילואים. דבר זה נעשה בדרך כלל דרך קביעת מועדי בחינה מיוחדים, דחייה במועדי הגשת עבודות ועוד. בנוסף לכך, תקנון “המועצה להשכלה גבוהה להתאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים” קבע כי מוסדות המעניקים 2 נקודות זכות אקדמאיות לסטודנטים הפועלים למען החברה במסגרות שונות רשאים להעניק אותן גם לסטודנטים המשרתים במילואים.
מנתוני המחקר עולה כי רק 25% מתוך סך המוסדות שנבדקו מאפשרים לקבל נקודות זכות אקדמאיות על שירות מילואים פעיל ( 16 מתוך 63 מהמוסדות המופיעים באתר המל”ג שנבדקו). כאשר בוחנים את “מדד הקרביות” של המוסדות, המכללות האקדמאיות מובילות בפער ניכר על פני האוניברסיטאות. רק 2 מתוך 9 האוניברסיטאות הפועלות בארץ, הטכניון ואוניברסיטת חיפה, מעניקות נקודות זכות אקדמאיות לסטודנטים המשרתים במילואים המהווים 22% מכלל האוניברסיטאות (שהן 3% בלבד מכלל המוסדות האקדמאיים שנבדקו) על פי המחקר, אוניברסיטאות מובילות כמו אוניברסיטת תל אביב, העברית, בן גוריון והפתוחה אינן מעניקות זכאות לנקודות זכות למשרתי המילואים.
מהמחקר עולה עוד חוסר אחידות בין המוסדות לגבי אמות המידה שלפיהן נבחנת הזכאות למתן נקודות זכות.
מהמחקר עולה כי ב-13 מתוך 16 המוסדות בהם משרתי המילואים זכאיים לנקודות זכות קיים חוסר אחידות משווע. לשם הדוגמא, במרכז הבינתחומי הרצליה מסתפקים בעשרה ימי מילואים (ואף לא מחייבים שיהיו ימי רצופים), במכללת אוהלו קצרין נדרשים 70 ימי מילואים מצטברים במשך ארבע שנים, במכון טכנולוגי חולון נדרשים 21 ימי מילואים ברצף או 35 ימים מצטברים במהלך שנה אקדמית אחת ובמכללת הדסה נדרשים 21 ימים במצטבר במהלך שנת לימוד אקדמית, או 42 ימים במצטבר במהלך 3 שנות לימוד אקדמיות. יתר על כך, בנוגע לכמות נקודות הזכות עבור שירות מילואים קיים חוסר אחידות. כך למשל בטכניון ניתן לזכות בנקודה או שתיים במהלך התואר, באורט בראודה החל מ-0.5 נקודות זכות ועד 2 נ”ז לכל התואר וכמעט בכל שאר המוסדות ב-2 נ”ז.
ממצאי הדוח חושפים פערים גדולים בין מספר השעות הנדרשות ממשרת המילואים לבצע, כדי שיהיה זכאי לקבלת נקודות זכות לבין מספר השעות הנדרשות מסטודנט “רגיל” על מנת לזכות בנקודות הזכות האקדמאיות המוענקות במסגרת “פעילות חברתית”. כך לדוגמה בטכניון, על מנת להיות זכאי לנקודת זכות אקדמית אחת, סטודנט יאלץ לבצע פעילות חברתית מוכרת למען הקהילה בהיקף של שעתיים שבועיות במהלך הסמסטר, כלומר סך הכול 28 שעות (בלבד). לעומת זאת משרת מילואים יהיה צריך לקיים 15 ימי מילואים במהלך הסמסטר, קרי 360 שעות מילואים, או 21 ימים במהלך השנה. 504 שעות מילואים על מנת להיות זכאי לאותה נקודת זכות. כלומר מדובר על פער שמגיע לאלפי אחוזים ונע בין 1186%- 1400%. דוגמא נוספת, ממכללת רופין, במוסד זה על מנת להיות זכאים ל-2 נקודות זכות אקדמיות ניתן לקיים 56 שעות התנדבויות במהלך השנה ומחייל המילואים נדרשים לא פחות מ-30 ימי מילואים, קרי 720 שעות, פער של 1186%.
עוד הודגש במחקר שמלבד הליקויים הכבדים וחוסר השוויוניות בכל הנוגע לתבחינים הנוגעים לזכאות למשרתי המילואים, תנועת “אם תרצו” הדגישה שהמצב כיום בו החוק קובע הן שמוסד “רשאי” להכיר במשרת מילואים כמזכה בנקודות זכות רק במידה ואותו מוסד מכיר בפעילות חברתית כמזכה בנקודות זכות הינו אבסורדי ושגוי מיסודו. מצב זה הוא חיבור מלאכותי בין שירות מילואים, שהוא חובה במדינת ישראל, לבין פעילות חברתית, שאמנם היא חשובה אולם איננה חובה.
בסיכום הדוח תנועת “אם תרצו” המליצה כי תבוצע באופן מידי הפרדה בין הזכאות לנקודות זכות למשרת במילואים ובין פעילות חברתית. בנוסף התנועה קראה למל”ג לקיים בדיקה רוחבית בנושא הפער, הבלבול ואי הסדר הקיים כיום בכל הנוגע לזכאות לנקודות זכות לשירות מילואים ולבצע יישור קו בין המוסדות הכפופים לה. “אם תרצו” יצאה בקריאה לנבחרי הציבור מכל הקשת הפוליטית לקדם חקיקה המחייבת לתת למשרת מילואים נקודות זכות אקדמיות, על פי רף מינימאלי של ימי שירות וזאת ללא קשר וללא תלות בשאלה האם המוסד שבו הוא לומד מכיר בפעילות חברתית כמזכה בנקודות זכות אקדמיות.
רס”ל (מיל.) יוליה קוסנצוק, לוחמת וסטודנטית למדעי המדינה באונברסיטת בן גוריון בה לא מוענקים נקודות זכות למשרתי המילואים הדגישה כי: “עצוב לראות איך האוניברסיטה לא נותנת נקודות זכות אקדמאיות למשרתי מילואים אך בד בבד מאפשרת להתנדב בארגוני דה לגיטימציה הפוגעים בחיילי צה”ל. זהו אבסורד שאין כדוגמתו.”
רס”ל (מיל.) אלון מליק סטודנט למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומשרת ביחידה קרבית במילואים, אמר בעקבות הממצאים כי: ” כמשרת מילואים אני מאוכזב שרבים מהמוסדות האקדמאיים לא רואים לנכון לאפשר למי שמשרת במילואים להיות זכאי לנקודות זכות. הכרה אקדמאית בשירות מילואים אינה להסתכם במתן חומר מודפס אלא יש לדאוג לתת זכויות רלוונטיות, כיאה לאלה שמקריבים את מיטב זמנם למען המדינה.”
יו”ר תנועת “אם תרצו” מתן פלג, שתנועתו מפעילה תאי סטודנטים בכלל המוסדות האקדמאיים בארץ אמר בתגובה לממצאים כי: ” מרבית המוסדות האקדמיים הוכיחו שהם אינם חושבים שמשרתי המילואים זכאים להוקרה אקדמאית וזהו דבר מצער מאד. במקום להציב רף גבוה של הוקרה, המוסדות הראו יחס מחפיר כלפי המילאומניקים. יחד עם זאת, במציאות בה מרצים מתבטאים בחריפות נגד חיילי צה”ל, קשה להתפלא יתר על המידה ממצאי הדו”ח. היה ראוי לו המוסדות המתוקצבים על ידי המדינה היו מוקירים אף יותר את משרתי המילואים. חברה שאינה יודעת להעריך ולתגמל את מתנדביה ומשרתיה פוגעת בחוסנה. אנו קוראים לנציגי הציבור לקבוע למוסדות שיש לתגמל את משרתי המילואים וקוראים למל”ג לבצע בדיקה מקיפה בנושא הפער, הבלבול ואי הסדר הקיימים כיום בכל הנוגע לנקודות הזכות למשרתי המילואים.”