אורית דבירהאגודה לזכויות האזרח הגישה ביום זכויות האדם הבינלאומי, בקשה לבג”ץ להצטרף לעתירות בעניין הפרדה מגדרית בלימודים אקדמיים. מדובר בשתי עתירות – האחת של ד”ר יופי תירוש ומרצים נוספים, שמתנגדים להפרדה, והשנייה של פורום קהלת, שמבקש לאפשר לימודים נפרדים לא רק לחרדים אלא לכל מי שדורש.
בקשת האגודה תומכת בעתירה הראשונה. את הבקשה כתבה פרופ’ גילה שטופלר, מרצה למשפט חוקתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ועד לא מזמן יו”ר האגודה לזכויות האזרח. הבקשה הוגשה מטעם האגודה לזכויות האזרח, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ושדולת הנשים בישראל.
לעמדת הארגונים, שילוב החרדים בחברה הוא יעד ראוי, אולם לא ניתן להשיג יעד זה באמצעות הפרדה מגדרית והדרת נשים מהמרחב הציבורי. מדיניות ההפרדה של המל”ג אינה ראויה, שכן היא אינה רגישה לזכויות היסוד של נשים ומקריבה אותן על מנת לשלב את הקהילה החרדית במרחב הציבורי בתנאיה היא. בחברה דמוקרטית, המכבדת באופן שווה את זכויות היסוד של כלל חבריה, לא ניתן לקבל טענה שחופש הדת של גברים חרדים מחייב שינוי המרחב הציבורי על מנת שייווצר למענם מרחב ציבורי סטרילי מנשים.
בבקשת ההצטרפות מציינים הארגונים כי הפרדה מגדרית מטעמי דת מפרה את זכות היסוד של נשים לשוויון במרחב הציבורי בישראל, ומנוגדת להנחות יסוד של המשטר הדמוקרטי. הפרדה זו גם מנוגדת לפסיקת בג”ץ, שקבע לא אחת שהדרת נשים מטעמי דת מהמרחב הציבורי היא הפליה אסורה, ועומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק שיווי זכויות האשה, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק יסוד: חופש העיסוק.
עוד נאמר בבקשה כי ההפרדה המגדרית באקדמיה היא רק טיפה בים ההפרדות המגדריות מטעמי דת שהופיעו במרחב הציבורי בישראל החל מסוף שנות התשעים ומוסיפות להתפשט. ככל שההפרדה נמשכה והתרחבה, הלכה והשתרשה התפיסה שלפיה לגיטימי להדיר נשים מהמרחב הציבורי, להקצות להן מרחב מוגדר, מוגבל ונחות, ולתבוע מהן לנהוג על פי כללי צניעות נוקשים, וכל זאת מטעמים דתיים. רבים ממופעי ההפרדה נוצרו בתמיכה ובעידוד ישיר של מוסדות המדינה השונים, בניגוד למצג שלפיו המדינה מתנגדת להדרת נשים.
הארגונים מציינים עוד, כי אף שדרישת ההפרדה מוצגת על ידי מצדדיה כדרישה אחידה של כלל הציבור החרדי, הצגה זו היא מוטעית ומגמתית. הציבור החרדי אינו מונוליטי, וגם בתוכו קיימת התנגדות משמעותית לכפיית ההפרדה במרחב הציבורי והתרחבותה.
פרופ’ גילה שטופלר: “עם כל ההבנה הכנה למצוקתם של החרדים, הטוענים כי לימודים בהפרדה מגדרית תואמים את אורח חייהם, אין מקום בחברה דמוקרטית ושוויונית להיענות לדרישתם. ברור שאין מקום להתערב בחופש של כל אדם לחיות את חייו בתחום הפרטי בהתאם לאורח החיים בו הוא בוחר. עם זאת, חלק בלתי נפרד וחיוני מהתפיסה הליברלית הוא תיחום חד וברור בין הזכות לקיים אורח חיים מסוים בתחום הפרטי לבין החובה לשמור על שוויון במרחב הציבורי. במקום להילחם בסטראוטיפים נגד נשים, תורמת המועצה להשכלה גבוהה במו ידיה ליצירה, לטיפוח ולהרחבת מעגל הקסמים הפועל להנצחת הפלייתן של נשים ודחיקתן מהמרחב הציבורי, ופוגעת באופן ישיר בזכותן של נשים לשוויון, שהוא אחד מערכי היסוד של שיטת המשפט בישראל”.