יעל וייסעולים חדשים לעיתים נתקלים בבעיה כאובה: חוסר ההכרה בתארים האקדמיים אותם למדו בחו”ל. וועדת העלייה והקליטה החליטה לדון בנושא. בישיבה הודיעו נציגים מהאגף להערכת תארים בחו”ל במשרד החינוך כי תיבחן הכרה של סוגי תארים שונים מחו”ל, אשר אין להם מקבילה בארץ כמו לימודי תואר שלישי קליניים בארה”ב.
לדברי יו”ר הוועדה, ח”כ אברהם נגוסה (הליכוד) “קליטת עליה היא מערכתית, ובעוד שלכל משרד יש סמכות בתחומו, ללא שיתוף פעולה, רצון טוב ונכונות להירתם למען הצלחת העולים – לא נצליח כאן להזיז דברים, לשנות מוסכמות ולפשט תהליכים”. נגוסה קרא למשרדים לא להמתין לישיבות הוועדה בהעלאת בעיות, אלא “לפתור אותם מראש, לזהות קשיים מראש, ולמנוע עגמת נפש מעולים ובירוקרטיה מיותרת”.
לדברי רונן פוקסמן, מארגון “נפש בנפש”, בארצות הברית יש מאות ואלפי בעלי תואר דוקטור אך במקצועות שאינם מוכרים בישראל, כמו פיזיותרפיה, שבארץ הוא מוכר רק בעין תואר שני לדוקטורט. אנו מחוייבים לעולים, וגם המערכת הציבורית בישראל תרוויח רבות מהכרה בהם, כדי להכניס לארץ מקצועות רבים חדשים ומגוונים. הוא הוסיף והתייחס לחוסר ההכרה בלימודים מקוונים, למרות הבעייתיות שבהם. בארה”ב תארים בלימודים כאלו הם שוות-ערך לחלוטין את ללימודים רגילים.
עדי גדלי, אחראית מחלקת אשפוז-יום נפגעי ראש בתל השומר, עלתה לפני כארבע שנים מניו יורק, ולפני עלייתה התמחתה בבתי חולים בארה”ב. היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה, והדוקטורט שלה בפיזיותרפיה לא הוכר אלא כתואר שני. “הידע והניסיון שלי מארה”ב, והניסיון שעוד ארכוש בבית החולים, רק יעשירו את המערכת. ההבדל היום בארה”ב בין PHD רגיל לדוקטורט קליני הוא בכל התחומים”.
לדברי בתיה הקלמן, נציגת המועצה להשכלה גבוהה, ישנם הבדלים רבים בין מערכת ההשכלה הגבוהה בארה”ב לזו בישראל. “אין עדיין בארץ מסלולי לימודים לתואר שלישי קליני, שאינו PHD, וייתכן כי בעתיד המל”ג תידרש לכך. המועצה איננה מכיר בתארים מחו”ל אלא רק משרד החינוך מכיר בתארים כאלו. גם ביחס ללימודים מקוונים עומדת המל”ג לקיים דיון מעמיק בעניין, וקביעת כללים לגבי הכרה בקורסים מקוונים הנלמדים בארץ או בחו”ל”.
ציפי ויינברג, נציגת משרד החינוך השיבה כי משרד החינוך האמריקאי עצמו מפריד בין הדוקטורט הקליני, כפי שיש לעדי גדלי – לבין PHD רגיל. הוא איננו מכיר בו כ-PHD. לכן אינם יכולים להכיר בו כתואר שלישי אלא רק כתואר שני. היא הדגישה כי אין שום בעיה בהכרה בלימודים מקוונים, ככל שאלו עומדים בכללים.
לדברי ח”כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) “כבר עשרים וחמש שנה מוכרת בעיית התארים שאינם מוכרים בישראל, וכבר אז דיברו על הקמת ועדה שתדון ותחליט. כך הוכשלו עולים רבים, שתאריהם לא הוכרו או הוכרו כפחות ממה שלמדו. הלימודים המקוונים מאד נפוצים היום – ובפרט לעולים המעתיקים את מקום מגוריהם”.
עו”ד חנן ארליך, נציג משרד המשפטים, הודה כי “אכן צריך לבחון את הכללים שעל פיהם פועלת הועדה המשותפת לאוצר ולחינוך להכרה בתארים שנלמדו בחו”ל”, נעמה מזור, מהאגף לרישוי מקצועות במשרד הבריאות הבטיחה לבדוק אישית את בקשתה של עדי גדלי להכרה בתוארה, ואילו ברוך שמעו, נציג משרד הקליטה, הדגיש כי תלונות רבות כאלו הגיעו למשרדו – אך אכן הסמכות בעניין נותרה במשרד החינוך.