ערב רב? תערוכה חדשה נפתחה במחלקה לאמנות במכללת תלפיות העוסקת בעורב ביצירות אמנות ישראליות. בתערוכה יציגו אמנים נבחרים אשר העורב הנו חלק אינטגרלי מעבודותיהם
במחלקה לאמנות במכללת תלפיות נפתחה תערוכה חדשנית העוסקת בדמותו של ה’עורב’ המשמש כמושא ליצירות רבות. לתערוכה נבחרו שבעה אמנים שהעורב נוכח בעבודותיהם. בערב הפתיחה הוצגו בנוסף שתי עבודות של האמן אורי ליפשיץ ז”ל. אוצר התערוכה הוא אבנר בר חמא.
בשבוע שעבר נפתחה תערוכת העורבים במכללת תלפיות, בהשתתפות האמנים, הסטודנטיות וראשי מכללת תלפיות. התערוכה החדשנית עוסקת ביצירות אמנות של אמנים ישראלים מובילים שציפור זו אתגרה אותם ונוכחת בעבודותיהם.
את התערוכה אוצר אבנר בר חמא והאמנים המציגים הם דן בירנבאום, אבנר בר חמא, חנה גולדברג, ג’וזיאן ונונו, יובל חן, מאיה כהן-לוי, אורי ליפשיץ. המשותף לכולם הינו העיסוק בעורבים ביצירותיהם.
נבחרו שבעה אמנים ואמניות שנושא הערב, העורבים- עלה ביצירתם. בערב הפתיחה הוצגו בנוסף שתי עבודות של האמן אורי ליפשיץ ז”ל.
העורב שימש משוררים, סופרים, במאים ואמנים רבים כנושא ביצירותיהם. בשל צבעו השחור וקולו המקרקר, העורב קשור בדרך כלל לעצב או לפחד ובתרבויות שונות, אף קישרו בינו לבין מוות או לכוחות השחור. בתורה, הוא מוזכר, בין היתר כשנשלח ע”י נח לראות הקלו המים מעל פני האדמה: “וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ”.
היצירה ‘שדה חיטה עם עורבים’ היא אחת היצירות האחרונות של הצייר וינסנט ואן גוך לפני התאבדותו. העורבים המעופפים על רקע השמים המעוננים ואופייה הקודר של היצירה יצרו פירושים המקשרים בין השמים הקודרים ותנועת העורבים המעופפים לבין דכאונו וכנבואה למותו הקרב של האמן.
ציפור זו למדה לנצל היטב את השינויים המתרחשים בסביבת בני האדם לטובתה, והיא נפוצה מאוד בכל העולם וגם בארץ. היא חיה בסמוך ליישובים המספקים לה שפע מזון מריכוזי אשפה פתוחים ומגוון מקומות לקינון. תחולת חייה ארוכה והיא מוערכת בכ-30-20 שנים.
בין אם מתפעלים מתכונותיה החיוביות ובין אם חוששים מפניה, אי אפשר לחלוק על כך שהיא נחשבת לעוף מסקרן בעל אינטליגנציה גבוהה יחסית ובעל זיכרון מעולה. יש לעורב יכולת למידה והוא פיתח שיטות לצבירת מידע ולהעברתו לחבריו בעת הצורך.
ראש המסלול לאמנות במכללת תלפיות, ד”ר מתי פישר:” לרבים מאמני ישראל שימש דימוי העורב להחצנה של רעיונות ורגשות. בכך הם עוקבים אחרי מסורות עתיקות המתחילות כבר בתנ”ך שבו זהו העוף הראשון שמוזכר בשמו, ועוברות דרך משלים, שירה, ויצירות אמנות רבות. בתערוכה משתתפים אמנים מרכזיים. העבודות בתערוכה מציגות גישות רבות לתחושות שמעורר בעל חיים בעל אינטליגנציה גבוהה: צער אישי וזיכרונות לאומיים של שואה, שילוב דמות העורב עם דמות אנושית, בחינה ממשית של העורב בצילום וציור וטיפול יותר אבסטרקטי וסמלי, טיפול בעורב כייחודי והתייחסות לעורבים בלהקות.”