מערכת 'לימודים כחול־לבן'זו השנה הרביעית בה מוענקים פרסי קרן גולדברג לכתבי יד מצטיינים: הטקס ייערך ביום ראשון 3.3.2019 בשעה 16:45 בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
השנה זכו בפרס גולדברג שני כתבי יד במסלול הביכורים:
- ד"ר עמית ורשיצקי על כתב היד המטאפיסיקה של הגזע: מדע ואמונה בהשקפת העולם הנאצית. כתב היד מתחקה אחר השורשים האינטלקטואלים של תפיסת הגזע הנאצית ומראה כיצד היא התגבשה על רקע משבר החיים המודרניים ברבע הראשון של המאה ה-20. כל זאת באמצעות פרשנות ייחודית וחדשה של מושגי היסוד וערכי המוסר שעיצבו אותה כתחליף לעולם הערכים היהודי-נוצרי, בדגש על שילוב בין העולם המדעי ובין רעיונות רוחניים, לא רציונאליים לכאורה.
- ד"ר רוית תלמי-כהן על כתב היד: ממתינים בדרכם: המסע של זרע ביתא ישראל (הפאלאשמורה). כתב היד מבוסס על מחקר אנתרפולוגי פורץ דרך וראשון מסוגו. הוא עוסק באחת הסוגיות המרתקות, המורכבות וגם הכאובות בחברה הישראלית בשני העשורים האחרונים – מסע העלייה של קהילת זרע ביתא ישראל ("פאלאשמורה"), הלוא היא קהילת היהודים המתנצרים באתיופיה שהחלו בשנות ה-90 לשוב ליהדות ולעלות לישראל. סיפורם מאיר באופן מרתק את הסיפור הציוני כולו מתוך נקודת מבט הרואה בחברה הישראלית – ובכלל זה גם קהילת זרע ביתא ישראל – חברת פליטים ומהגרים רוויה במשקעים טראומתיים ובעלת זהות שבירה.
האוניברסיטה הפתוחה. צילום באדיבות דוברות האוניברסיטה הפתוחה
את הפרסים יעניקו נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' מימי איזנשטדט, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, פרופ' שרה גורי-רוזנבליט והעורכת הראשית של הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' תמר הרמן. כתבי היד יראו אור בהוצאת הספרים במהלך 2019.
בהוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, The Open University of Israel Press, רואים אור ספרי מחקר מקוריים, מחדשים ומעוררי עניין בכל תחומי הדעת, ובמיוחד כאלה המשיקים לתחומי דעת אחדים. כתבי היד המוגשים לנו עוברים תהליך שיפוט אקדמי מוקפד. במערכת הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה מכהנים חוקרים מובילים בתחומיהם, ובראש ההוצאה עומדת פרופ' אביבה חלמיש.
כתבי יד שאושרו לפרסום, רואים אור הן במהדורה מודפסת והן במהדורה דיגיטלית (e-book).
מנימוקי השופטים על כתב היד מאת ד"ר עמית ורשיצקי:
כתב היד פורש בפני הקורא ניתוח אידיאולוגי, מרשים וחשוב של שורשי הגזענות הנאצית. פרסומו הוא בבחינת תרומה משמעותית להבנתנו את תורת הגזע הנאצית מ'בפנים', תוך הסתמכות כמעט מוחלטת על כתבי הנאצים ועל הדרך שבה הם עצמם הבינו והציגו את תנועתם ואת תפיסתם. המחבר מפגין בקיאות מרשימה בהוגי הגזענות הנאצית ומצליח לדלות מחיבוריהם תובנות רבות על הדרך שבה הם ניסו להציע פתרון למצוקות הזמן. הדברים מוצגים בו בבהירות רבה ומעלים תרומה חשובה להבנתנו הכללית את כוחה של האידיאולוגיה הנאצית. וזאת במיוחד לאור הניסיון השיטתי לבחון את סוגיית הגזע כמעין דת חדשה של העידן המודרני.
מנימוקי השופטים על כתב היד מאת ד"ר רוית תלמי-כהן:
המחברת הצליחה לפתח דיאלוג עם מושא מחקרה (קהיליית הפלאשמורה) מתוך גישה אתנוגרפית קלאסית, שקולה ומקצועית. היא עושה זאת באופן שראוי להערכה: מתוך תרבות של קשב, חברות אמתית ונכונות להיפתח אל הזולת. במסעה כאישה בחברה פטריארכלית אבל גם במקומות גיאוגרפיים לא בטוחים, דוגמת מחנות המעבר באתיופיה, המחברת הצליחה לשלב בין עמדה פאסיבית השומרת על עצמאותה המחקרית ובין חברות אישית עם מושאי מחקרה. בכך היא הופכת את כתב היד לייחודי מבחינות רבות ומצליחה להאיר את סיפורה של קהילת זרע ביתא ישראל (קהיליית הפלאשמורה) מזוויות חדשות שטרם נדונו לעומק במחקר, ולספק מידע חשוב ובסיסי אודותיהם.