יעל וייספתיחת שנת הלימודים תש”פ אמנם עברה בהצלחה, אך אל לנו להיות שאננים, ולשכוח את מקרי ההתעללות המזעזעים אשר אליהם נחשפנו רק בחודשים האחרונים. שרה תאומים, לשעבר מפקחת ארצית במשרד החינוך בטור דעה מיוחד על המקום של גן הילדים בחינוך ילדינו, מי מתאימה להיות גננת ואיך מזהים סימני התעללות.
מאת: שרה תאומים
גן הילדים והחינוך הניתן בו הינו אחד מן המסגרות החינוכיות הטובות והחשובות להתפתחותו ולחינוכו של הילד בגיל הרך לגן הילדים השפעה רבה ביותר להתפתחות הילד ולמימוש הפוטנציאל הטמון בו.
החינוך בגיל הרך הוא החשוב ביותר בעיצוב התנהגותו האנושית של כל בן אנוש. זוהי תקופה רגישה ומכריעה. האופן בו נגדל את ילדנו יקבע את טיב החברה בה נחיה. כל מה שילד יקבל בשנות חייו הראשונות ויישא עמו לאורך כל חייו ולכל אשר ילך.
הילדים של היום הם אזרחי המחר ועתיד האומה. לכן, אחריות רבה מוטלת על אלה המגדלים ומחנכים ילדים רכים, ילדים רגישים, מועילים, מאושרים. המממשים את עצמם לחיים בעלי ערך. נזכור כי הילד הוא אדם שלם ואנושי מרגע לידתו. לכן, על המבוגר המגדל ומחנך אותו מוטלת חובת שמירה קפדנית על זכויותיו בדרך שתבטיח את שלומו והתפתחותו התקינה בהווה ובעתיד.
הילד נתון במצב של תלות מוחלטת במבוגר בהבטחת שלומו הפיסי ושלמותו הנפשית. כך, נוצר בילד בסיס לתחושה חיובית של זהותו האישית.
תפקידו של גן הילדים לעצב את זהותו של הילד ואת דפוסי התרבות בה הוא גדל.
מאחר והילד הרך זקוק להכוונה, להעשרה ולהשגחה. כוח האדם העובד עם ילדים דורש הכשרה מקצועית אשר תעניק לילד הרך מסגרת לימודית, חינוכית תומכת ובטוחה.
לצערנו, כיום במסגרות החינוך בגיל הרך, להרבה גננות ומטפלות אין כישורים מתאימים למלא את תפקידן. הן לא עברו כל הכשרה פורמאלית לשמש בתפקיד כה חשוב ואחראי. הן אינן מכירות את צרכי הילד ואת שלבי ההתפתחות. עבודתן
מקורה בבורות מקצועית, בהעדר ידע מינמאלי וחוסר הבנה מוחלט למטרות החינוכיות והלימודיות.
מה ששמענו וראינו לאחרונה בתקשורת, על גננות מתעללות. כאשר הפגיעה בילדים הרכים התרחשה בתוך גן הילדים, נוצרה תחושה של פאניקה, בלבול, עצב, חרדה וכאב עצום.
סבלם של ילדים קשה מאוד לצפייה ולא כל שכן למדידה. מידת הבנתם של הילדים את הפגיעה שהתרחשה בגופם וביחס אליהם מוגבלת בשל גילם הצעיר. קשה לדובב אותם בשל דלות השפה בגילם ובשל הבנתם המוגבלת למה שקרה להם. פגיעה נפשית ופיסית מחבלת בתפקודים הרגשיים והאינטלקטואלים של הילדים, בסיכוייהם לקשור קשרים בין אישיים חיוניים בהווה או בעתיד.
פגיעה בילדים רכים הינה דפוס של התנהגות הרסנית! ודרושה ערנות כדי לאבחן פגיעה בילדים.
גננת מתעללת בילדים, תופעה הנובעת מאישיותה של הגננת. תוצאה של תערובת מורכבת של רגשותיה כלפי ילדים וכלפי עצמה. ייתכן והיא חשה שהתנהגותה משרתת מטרות חינוכיות. יש ופגיעה בילדים נגרמת כתוצאה מתסכול, מלחץ הגורר איבוד שליטה.
ילדים שעברו התעללות יהיו שקטים, פאסיביים, צייתנים ונחבאים אל הכלים. יבטאו עצב, דימוי עצמי נמוך, תוקפנות, נעדרי חיוניות ושמחת חיים, פאסיביים וחוסר אונים.
ילדים הסובלים פגיעות מגננות אשר תפקידן להגן עליהם מכל פגיעה. יש להענישן ולסלקן מעבודתן עם ילדים. על המדינה להפעיל הבנה ורגישות לתופעה זו. מחויבות לתקן את הנזקים הפסיכולוגיים ולמנוע פגיעות עתידיות בילדים בגיל הרך. יש לחוקק מיד חוק פיקוח והדרכה על הפעוטונים והגנים. להכין מערך שירותים לטיפול ולהשגחה על שלומם של ילדים רכים. יש להכשיר מטפלות ראויות ומקצועיות, לפקח על מסגרות החינוך בגיל הרך. מגיל לידה ועד גיל בית הספר היסודי. הקצאת משאבים, השקעה ממלכתית ציבורית. דרכי פעולה והתארגנות חדשה.
במיוחד לשם כך, במכללת תלפיות, במחלקה לפיתוח פרופסיונאלי בראשותה של ד”ר בלהה בשן קיימת תכנית ייחודית להסבה אקדמאית וללימודי המשך בגיל הרך. את הדרכתן של הסטודנטיות המשתלמות מובילה שרה תאומים במסגרת זו מקבלות סטודנטיות בעלות תואר אקדמי הכשרה והדרכה לחינוך והוראה בגיל הרך.
הכותבת הינה יועצת אקדמית לחינוך בגיל הרך, לשעבר מפקחת ארצית במשרד החינוך בגיל הרך ומרצה במכללות אקדמיות.