מערכת 'לימודים כחול־לבן'המענקים מעודדים את פעילותם של חוקרים וחוקרות צעירים מצטיינים ופורצי-דרך. באוני' העברית זכו השנה חמש חוקרות ושני חוקרים במענקים – בסה"כ יותר חוקרות מכל מוסד אקדמי בארץ. בטכניון זכו השנה שתי נשות סגל צעירות במענקים, ובאוניברסיטת בן גוריון, במכון וייצמן למדע ובמרכז הבינתחומי הרצליה – זכתה חוקרת צעירה אחת
שבעה חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית זכו בשנת 2019 במענקי המחקר התחרותיים של המועצה האירופית למחקר (ERC) בסכום כולל של מעל ל-10 מיליון יורו – חמש מתוכם נשים. בכך נשבר שיא הזכיות של חוקרות צעירות במענקי ה-ERC באוניברסיטה העברית, שעמד עד כה על שלוש חוקרות. בין הזוכות השנה במענקים באוניברסיטה העברית ניתן למצוא את ד"ר נעמי חביב ממרכז ELSC לחקר המוח, ד"ר איילת לנדאו מהמחלקה לפסיכולוגיה, ד"ר מיכל רבני מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, ד"ר אורלי לואיס מהחוג ללימודים קלאסיים במדעי הרוח וד"ר דפנה שחף מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב ע״ש רחל וסלים בנין. ד"ר אורי גדרון וד"ר יורי טולצ'ינסקי, שניהם מהמכון לכימיה, השלימו את הרשימה המכובדת.
לאקדמיה הישראלית יש השנה הרבה סיבות להרגיש גאווה. בסך הכל יקבלו השנה 34 חוקרים וחוקרות צעירים מישראל את המענקים האירופאים – נתון המציב את ישראל במקום החמישי באירופה אחרי גרמניה (73), בריטניה (64), הולנד (53) וצרפת (41), ועל פי הנראה במקום הראשון ביחס לגודל האוכלוסייה. כ-30 אחוז מהם – חוקרות צעירות (10).
ד"ר איילת לנדאו קיבלה מענק למימון פרויקט שמטרתו לחקור את המנגנונים המוחיים שיוצרים את תפיסת הזמן. שאיפת החוקרת היא להוכיח שמערכות שונות במוח אחראיות לתפקידים שונים כחלק מרשת של אזורים המגויסים לצורך תפיסת זמן. כמו כן, ייבחנו אזורי מוח אחרים על מנת לברר אם הם משמשים כצוברי זמן, כמעט כמו שעון חול.
ד"ר מיכל רבני קיבלה את המענק על הצעתה לבחון כיצד פירוק של מולקולות רנ״א מעצב תהליכי התפתחות עוברית. ד"ר רבני שואפת לפענח כיצד המסר הגנטי המועבר על ידי הרנ״א מקודד את קצב הפירוק שלו בתא, ולהבין מדוע וכיצד מידע זה חיוני להתפתחותו התקינה של העובר. לשם כך, נחקרו עד כה שלבי ההתפתחות הראשוניים שלאחר ההפריה, בהם כל התהליכים הביולוגיים בעובר מונחים על ידי מולקולות רנ״א וחלבון שהגיעו מהאם, בעוד שתאי העובר לא מייצרים כלל רנ״א חדש.
ד"ר דפנה שחף קיבלה את המענק על הצעתה לפתח כלים אוטומטיים לגילוי אנלוגיות במאגרי נתונים גדולים (כגון פטנטים ומאמרים מדעיים). כלים כאלה, לטענת החוקרת, עשויים לחולל מהפכה במגוון תחומים, ולאפשר למדענים וממציאים לאחזר תוכן שימושי המבוסס על דמיון אבסטרקטי עמוק ולא רק על מילות מפתח פשוטות. המחקר מתבסס על שילוב של בינה מלאכותית (ובפרט, עיבוד שפה טבעית ולמידה עמוקה) עם רעיונות מפסיכולוגיה קוגניטיבית.
ד"ר אורלי לואיס קיבלה את המענק שלה עבור מחקר בנושא האנטומיה ביוון ורומא בעת העתיקה. ד"ר לואיס תנסה להציג מודל בינתחומי פורץ דרך לחקר ההיסטוריה של הרפואה. המחקר ישאף לשלב לראשונה את תחום הניתוח ההיסטורי והפילולוגי עם מחקר אמפירי ופיתוח דיגיטלי. צוות המחקר הייחודי יורכב מהיסטוריונים, מומחי אנטומיה מודרנית, מאייר תלת-מימד ומפתח תוכנה אשר ינתחו יחד את המקורות העתיקים. המחקר ינסה לשחזר את העבודה האמפירית שביצעו החוקרים העתיקים, יפענח את הרעיונות והמונחים האנטומיים השונים ויבחן כיצד ממצאים אמפיריים והנחות תאורטיות הובילו לשינויים בידע.
בנוסף, ד"ר נעמי חביב תיבחן באמצעות המענק שלה את חשיפת הרשתות המולקולריות שמקודדות את הסיכוי לחלות ולהתמודד עם מחלת האלצהיימר.
מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים וחוקרות עצמאיים, צעירים ומבוגרים, שבלטו בהישגיהם. הזוכים נבחרים מבין אלפים באמצעות הצעות מחקר שמוגשות מאוניברסיטאות בכל רחבי אירופה. ההצעות המוצגות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך שהוכיחו פוטנציאל ממשי לנהל קריירה עצמאית בתחום המחקר בהמשך הדרך. שבעת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שיקבלו השנה את המענק יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות. נתון זה ממקם את האוניברסיטה העברית בין המקומות הראשונים באירופה במספר המענקים שניתנו לחוקרים צעירים שלה עד כה מאז החלו לחלק את המענקים בשנת 2007. עד היום ניתנו 139 מענקים לחוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית.