מערכת 'לימודים כחול־לבן'ביה”ס לבריאות הציבור של האוני’ העברית פנה במכתב לשר הבריאות ליצמן ורה”מ נתניהו לגבי משבר הקורונה ודרש מהם למתן את המסרים והתחזיות הרפואיות היוצאים מלשכותיהם. על צעדים קיצוניים לריחוק פיזי: “הכרחיים להתמודדות עם המגיפה”, על הסגר המלא: “לא ניתן יהיה להמשיך אותו ללא הגבלת זמן”, על שיפור המשמעת הציבורית: “סייעו לרופאים ולציבור להתמודד עם אי-הודאות על ידי שקיפות”, ועל ההתמקדות של משרד הבריאות באיום בריאותי אחד: “יכול לעלות בחיים נוספים”
בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית החליטו לשלוח אתמול (ראשון) מכתב אל מקבלי ההחלטות בממשלה בעניין ניהול משבר הקורונה, ביניהם אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות הרב יעקב ליצמן ומנכ”לי משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, ודרשו מהם “לנהוג בשקיפות באשר לשיקולים העומדים בבסיס הנחיות אלו ולשתף את הציבור בצפי ובתכניות העתידיות”.
בשעות האחרונות התפרסמו דיווחים כי השבתה כוללת של התעשייה לשלושה חודשים תעלה למשק כ-240 מיליארד שקל, כשהגירעון במקרה של השבתה כוללת לתקופה זו עשוי לעמוד על שיעור שיא של 15.5% מהתוצר. “מהו האומדן לעלייה בקצב התחלואה העומד בבסיס השיקולים להשבתה חלקית או כללית של המשק?”, תהו חברי הסגל, בראשם עומד פרופ’ יהודה ניומרק, בתחילת המכתב. “האם נלקחו בחשבון מודלים שונים הבוחנים משכי סגר שונים וסגר המכוון רק לאוכלוסייה בסיכון (אשר יאפשר חזרה של המשק לתפקוד וצמצום הנזק הכלכלי-חברתי)?”, והוסיף ביקורתיות כי “ברור שאנו רואים בימים אלה עליה במספר החולים, אך עליה זו מוסברת בחלקה בהגדלת מספר הבדיקות ובחולים אשר נדבקו בארצות אחרות (בעיקר ארצות הברית). חסר פרסום של מדדי תחלואה ממרפאות לניטור התפרצויות (מרפאות זקיף) והתפלגות התחלואה לפי שילוב של חומרה וגיל”.
למרות דברי הביקורת במכתב, מבהירים חברי סגל ביה”ס בצורה נחרצת כי “אנו מביעים את תמיכתנו המקצועית בהנחיות לריחוק פיזי וקוראים לציבור לציית להנחיות אלה. צעדים אלו זוכים לתמיכתם של כלל המומחים העולמיים בתחום האפידמיולוגיה של מחלות מדבקות, הסוברים כי צעדים קיצוניים של ריחוק פיזי, כשלב ראשוני, הינם הכרחיים להתמודדות עם המגיפה והשלכותיה האפשריות”.
חברי הסגל טענו עוד כי יש חשיבות רבה להרחיב את ההתייעצויות בין כל גורמי המקצוע העוסקים במיגור ומניעת התפשטות נגיף הקורונה בארץ, ואת שיפור שיתוף האוכלוסייה בהליך קביעת המדיניות, במתן תקווה במקום בנאומי ההפחדה זאת כדי לעודד את המשמעת הציבורית: “בהתמודדות עם מגפת הקורונה, בשונה ממלחמה, ישנה חשיבות להרחבת מעגל ההתייעצויות המקצועיות ולשיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות ובאסטרטגיה הננקטת על מנת לנהל את המשבר הנוכחי. כולנו מוכנים לציית להנחיות ולשלם מחירים אישיים, כבדים ככל שיהיו, אך על מנת להגביר את היענות הציבור יש לחזק את אמונו.. סייעו לצוותים הרפואיים ולציבור להתמודד עם אי-הודאות על ידי שקיפות והעברת מסרים ברורים, המבוססים על נתונים ולא על פחד. רק כך נוכל לנצח את הקורונה, יחד”.
עוד נטען כי ניתן לראות בימים האחרונים עליה במספר החולים, ש”מוסברת בחלקה בעקבות הגדלת מספר הבדיקות ובחולים אשר נדבקו בארצות אחרות (בעיקר ארצות הברית)”, אך לטענת חברי הסגל של ביה”ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית עדיין “חסר פרסום של מדדי תחלואה ממרפאות לניטור התפרצויות ושל התפלגות התחלואה, לפי שילוב של חומרה וגיל”. כמו כן, לגבי המשך הסגר, הדגישו כי “ברור מאליו שלא ניתן יהיה להמשיך אותו ללא הגבלת זמן, לאחר הסרת הסגר צפוי גל הדבקה חדש”, ולכן הוא ממליץ על “הקמת מערך בדיקות נרחב שיוכל לסייע בהתמודדות עם אתגר זה”. על פעילות גופנית לדבריו אסור לדעתם לוותר, “ויש לשקול לאפשר יציאה מהבית של למעלה מ-10 דקות לצורך ביצוע פעילות גופנית בלבד”.
חברי הסגל הביעו דאגה גם מהתמקדות משרד הבריאות באיום בריאותי אחד בלבד בתקופה האחרונה, נגיף הקורונה, תוך התעלמות ממחלות אחרות ומסוכנות לא פחות: “אנו מבקשים שתדגישו לציבור את חשיבות הפנייה לטיפול רפואי אם ישנם תסמינים הדורשים התייחסות רפואית מיידית, כמו תסמיני שבץ או אוטם בשריר הלב, ושאנשים ימשיכו לבצע פעולות רפואיות שגרתיות בזמן, כמו מתן חיסונים וביצוע בדיקות סקירה למחלות קשות. אין לדעת כמה זמן ימשך המשבר ואי-ביצוע פעולות רפואיות חיוניות יכול לעלות בחיים נוספים”.