מערכת 'לימודים כחול־לבן'מחר יציינו את “יום האישה הבינלאומי” ובאוניברסיטת חיפה מציינים את היום “האוניברסיטה הנשית” – למעלה ממחצית מסגל אוניברסיטת חיפה הינו נשים • לאחרונה, שתי חוקרות בכירות מהאוניברסיטה זכו בפרס ישראל, פרופ’ ניצה בן דב ופרופ’ אריאלה לבנשטיין • פרופ’ רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה: “לייצוג הנשי בסגל האוניברסיטה יש השפעה מכרעת על הצלחת האוניברסיטה בשנים האחרונות”
בעשורים האחרונים, חווה עולם האקדמיה הישראלי, שינוי בהרכב סגל ההוראה הבכיר והזוטר. אם בעבר, סגל האוניברסיטאות הורכב בייחוד על ידי גברים, ובחלק מהפקולטות והחוגים הייצוג הנשי היה משמעותי יותר, אך עדיין רוב רובה של האקדמיה הורכבה בידי גברים. ביום האישה 2021, נראה כי התמונה השתנתה, והבוקר הודיעה אוניברסיטת חיפה כי מעל למחצית מסגל האוניברסיטה הינו נשי. מהנתונים עולה כי בקרב הסגל הבכיר, ישנם כ-285 חברות סגל, כ-44% מכלל חברי הסגל הבכיר. עוד עולה כי בקרב הסגל הזוטר, ישנם כ-787 נשים מחברות הסגל, כ-60% מכלל חברי הסגל הזוטר.
בנוסף, בחודש האחרון, זכו שתי חוקרות בכירות מהאוניברסיטה בפרס ישראל, פרופ’ ניצה בן דב, זכתה בפרס ישראל לחקר הספרות, ופרופ’ אריאלה לבנשטיין זכתה בפרס ישראל לחקר העבודה הסוציולוגיה והקרמינולוגיה. הזכייה של השתיים, מצטרפת לשני חתני פרס ישראל נוספים בשנתיים האחרונות, סך הכל – מתוך ארבעה הזכיות של האוניברסיטה בשנים האחרונות, שלוש הן חוקרות.
פרופ’ רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה: “המצויינות האקדמית, הסובלנות והשוויון חרוטים על דגלה של אוניברסיטת חיפה והייצוג הנשי בקרב למעלה ממחצית מסגל האוניברסיטה הוא גאווה עצומה עבורנו. אני רואה את הייצוג הנשי בסגל האוניברסיטה כמה שמהווה גורם מכריע בהצלחת האוניברסיטה בשנים האחרונות. כולי תקווה שנמשיך ונראה את מגמה זו מתגברת גם בעשורים הבאים.”
נימוקי וועדת הפרס לזכייתה של פרופ’ בן דב: “פרס ישראל לחקר הספרות העברית מוענק לפרופ’ ניצה בן דב, מאוניברסיטת חיפה, אשר הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה (מקרא) המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערב.”
נימוקי וועדת הפרס לזכייתה של פרופ’ לבנשטיין: “פרופ’ לבנשטיין היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. פרופ’ לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזיקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה- 21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העליה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים.”