יעל וייספרופ' יצחק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים וביה"ס לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוביל יחד עם עמיתיו קואליציה בינלאומית לקידום מחקרים בתחום נזקי שינויי האקלים. תמיכה משמעותית ניתנה לקואליציה, עם קבלת שני מענקי מחקר מטעם האיחוד האירופי בנושא המיקרוביום ואבטחת מזון.
רוב העולם עדיין לא מודע לקיומו המיקרוסקופי של מיקרוביום, קהילה של מיקראורגנזמים המשגשגים במעיים של בני אדם ובעלי חיים. עם זאת, פרופ' יצחק מזרחי, חבר סגל בכיר בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר בכיר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), מצביע על הנדסת מיקרוביום ככלי שיאפשר סביבה נקייה יותר ואספקת מזון לכלל האוכלוסייה האנושית. " ניתן להשפיע על מבנה המיקרוביום כך שלחקלאות תהיה השפעה פחות שלילית על הסביבה ובו זמנית לאפשר אספקת מזון לאוכלוסיית העולם הגדלה", הסביר.
בכדי לחקור ולפתח את הפוטנציאל האצור במיקרוביום ככלי לצמצום נזקי אקלים על ידי חקלאות, בחר האיחוד האירופי לתמוך בקבוצת המחקר של פרופ' מזרחי במסגרת תוכנית המימון Horizon 2020.
למעשה, המענקים הם אמצע הסיפור. ראשיתו לפני חמש שנים, כאשר פרופ' מזרחי יחד עם קבוצת עמיתים מקצועיים הבינו שבעיית משבר האקלים עשויה להוביל למשבר מזון הנובע מהצורך לספק מזון לאוכלוסיית כדור הארץ ההולכת וגדלה, ועל המדענים להתגייס לטובת מתן פתרונות, בעיקר בתחום המיקרוביום הקשור בחקלאות.
"פוטנציאל המחקר היה ברור לנו, אולם תחום זה לא קיבל מימון משמעותי מהאיחוד האירופי בעבר", הסביר. לפיכך, פרופ' מזרחי הקים עם עמיתיו
ברחבי העולם לובי בקשה מהאיחוד האירופי לפרסום קולות קוראים שמטרתם מימון בנושאים אלו. המאמץ המשותף נשא פרי כאשר פורסם קול קורא בתחום רתימת המיקרוביום לחקלאות ברת קיימא.
חמש שנים לאחר שיצא לדרך, האיחוד האירופי בחר להעניק 20 מיליון אירו עבור שתי הצעות מחקר בהם חבר פרופסור מזרחי, מתוך עשרות תוכניות מחקר שהוגשו שמטרתן העמקת ההבנה בתחום פוטנציאל של מיקרואורגנזמים לטובת אבטחת מזון והתמודדות עם משבר האקלים. "יש עוד הרבה מה לעשות, אבל אני שמח על כך שגופי מימון בינלאומיים מכירים בחשיבות התחום לבריאות כדור הארץ ואבטחת מזון", סיכם פרופ' מזרחי.