יעל וייסהמונח “משבר” הוא מונח אמורפי יחסית. בהקשר העסקי, נוטים רבים לקשר את המושג עם אסון כלשהוא, לו אחראית החברה: התרסקות מטוס, התפוצצות במפעל, או פגם קטלני במוצר. יחד עם זאת, בעיקרו, תקף המושג למגוון רחב הרבה יותר של מקרים, המאופיינים במספר גורמים משותפים:
- סיכון להסלמת המצב.
- הפרעה למהלך העסקים הנורמלי של החברה.
- סיכון תדמיתה החיובית של החברה.
- פגיעה ברווחים.
- ביקורת ממשלתית או תקשורתית קפדנית.
הגדרה רשמית יותר של המושג מגדירה משבר עסקי כבעיה המשבשת את אופן התנהלותה הרגיל של החברה והמושכת תשומת לב תקשורתית אינטנסיבית וביקורת ציבורית. כאשר, לתשומת הלב הציבורית הרבה עשויות להיות גם השלכות פוליטיות, משפטיות וכלכליות על החברה, פגיעה במכירות, הכנסות, מקורות מימון, מחירי מניות החברה, נתח השוק וגורמים ארגוניים נוספים.
לעבודות אקדמיות נוספות ניתן להיכנס לאתר סמרטר בכתובת – http://smarter.co.il/
(1997,Irvine) מאידך, יש לציין כי משברים, מעצם אופיים, אינם ניתנים להגדרה אחידה – גישה זו, הקרובה לזו המוצגת על ידי קאופמן ואח’ (1994, Kaufman et al ) מוצגת גם על ידי ברנט (1998, Burnett ) המציין כי ניתן להגדיר מצבי דחק עמם מתמודד התאגיד על פי קו המשכי, שתחילתו בתאונה, המשכו בקונפליקט וסופו במשבר, ההפרעה החמורה ביותר למהלך העסקי. על פי כך, מוגדר משבר כ”הפרעה המפריעה פיסית למערכת כשלם, ומאיימת על הנחות היסוד שלה, על תחושת העצמי הסובייקטיבית שלה ועל הליבה הקיומית שלה. בנוסף, יש לקבל כי משברים עסקיים ניתנים לייצוג על קו מגמה המשכי, המבוסס על חומרה וקריטריונים נוספים, כאשר, אין לראות את כל המשברים כזהים, ותגובה מתאימה למשבר א’ עשויה שלא להתאים למשבר ב’.
כיצד ניתן לבחור את התגובה הארגונית המתאימה למשבר? ובכן, התשובה נעוצה באבחון נכון של המשבר עצמו. הספרות הניהולית ממליצה לנהל מעקב שוטף אחרי התפעול הארגוני, על כל היבטיו. מעקב מסוג זה, יעשה שימוש בשיטות מחקר שונות, על מנת לתת למנהלים תמונה מלאה של המצב. לכל שיטת מחקר יתרון משל עצמה. ישנן שלוש שיטות מחקר עיקריות בהן ניתן לעשות שימוש. שיטת המחקר הכמותית, מאפשר לקבל תמונת מצב, מעין צילום שטחי, של תחומים ניהוליים שונים. כמו, רמת שביעות הרצון של העובדים, רמת הלחץ ממנה סובלים העובדים. רמת המוטיבציה של העובדים – וכדומה. אם נרצה לקבל תמונה מעמיקה יותר, המתאימה מבין שיטות המחקר היא שיטת המחקר האיכותנית. קשה לעשות שימוש יעיל בשיטה זו במסגרת הארגונית, מכיוון שהעובדים יחששו בדרך כלל לגלות את עמדתם האמיתית. אולם מבין שיטות המחקר, זוהי השיטה המאפשרת לרכוש תובנה משמעותית יותר ביחס לגורמים המשפיעים על תפקוד העובדים. שיטה נוספת לניהול מעקב, שאותה מפעילים כל הארגונים, היא מעקב אחרי מדדים כמותיים. מדדים כמו מדדי תפוקה, היעדרויות, שעות עבודה, כל אלו, מאפשרים למנהל לשמור על מעקב רציף ולזהות בעיות קודם להיווצרות של משבר אמיתי. את אותן שיטות מחקר, ראוי ליישם במקביל גם בשמירה על קשר עם קהל הלקוחות של הארגון. זאת, מתוך התייחסות לעובדה שמעקב אחרי התדמית הארגונית, הוא חשוב לא פחות ממעקב אחרי התפעול הפנימי של הארגון. במקרה של לקוחות, ישנן שיטות מחקר נוספות בהן ניתן לעשות שימוש. למשל, ניתן להשתמש במערך מחקר ניסוי, על מנת לזהות את הגורמים המשפיעים על עמדות הלקוחות. קבוצה חדשנית של שיטות מחקר הן שיטות המחקר הניורוביולוגיות. שיטות מחקר אלו, עושות שימוש באמצעי מעקב ביולוגיים, על מנת לאבחן את תגובת הלקוחות לגירויים תקשורתיים/פרסומיים שונים וגירויים המופיעים בעיצוב של המוצרים.
כך או כך, ברור כי ארגון שירשה לעצמו ‘לקפוא על שמריו’ ימצא את עצמו במוקדם או במאוחר במצב משברי. כמו תמיד עדיף להקדים רפואה למכה.