יעל וייסמחקר חדש שהוביל ד”ר ליעד עוזיאל מהמחלקה לפסיכולוגיה, בנושא “חוויית הלבד”, באוניברסיטת בר-אילן מגלה כי: כאשר אנשים חושבים על עצמם לבד, הם חושבים על העבר והעתיד, בעוד שבעת הימצאות בחברת אנשים אחרים, הם ממוקדים בהווה
על-פי הערכות, אנו מצויים בין 30% ל-60% מזמננו לבד (בהשתנות לפי גיל, מצב משפחתי, ועוד). על אף שכיחות חווייתנו לבד, הבנתנו את התהליכים המבחינים אותה מחוויותינו בחברת אנשים אחרים עדיין חלקית. חוויית הלבד מתאפיינת ברגשות ובתהליכים ייחודיים המבדילים אותה מחוויית ההימצאות בחברה.
מחקר שבוצע לאחרונה על-ידי ד”ר ליעד עוזיאל מהמחלקה לפסיכולוגיה מבהיר את התמונה. המחקר בחן את “חוויית הלבד” בקרב כ-1,700 משתתפים. המשתתפים התבקשו לתאר (בשפה חופשית) את חוויית הלבד שלהם, ותיאוריהם הושוו לתיאורי חוויותיהם בעת הימצאות עם אנשים אחרים. דבריהם נותחו באמצעות תוכנה לניתוח טקסט.
הממצאים העלו כי כאשר אנשים חושבים על עצמם לבד, הם חושבים על העבר והעתיד, בעוד שבעת הימצאות בחברת אנשים אחרים, הם ממוקדים בהווה. לא נמצאו הבדלים בין המצבים ברגשות החיוביים, אשר הודגמו כגבוהים בשני התנאים. לא כן ברגשות השליליים: בעת הימצאות לבד נחווה יותר עצב בעוד שבחברת אנשים אחרים נחוו יותר חרדה וכעס. מוטיבציות חברתיות (כגון שייכות) נוכחות יותר בעת מפגש עם אנשים, בעוד שהימצאות לבד מקושרת עם פיתוח תחביבים ופעילויות פנאי.
הממצאים מדגימים ששתי החוויות – הימצאות לבד והימצאות עם אנשים אחרים – נתפסות כבעלות ערכיות שונה עבור אנשים, אך כל אחת נתפסת כתורמת לפיתוח אישי בדרכה. הימצאות לבד מסייעת ברפלקציה ובגיבוש זהות נבדלת בתנאים נשלטים, בעוד הימצאות עם אנשים מסייעת במענה על צרכים חברתיים, בפיתוח עצמי מבוסס השוואה חברתית, ובקידום אחרים.
במחקר מוקדם יותר (שהתפרסם בשנת 2020(, חקרו ד”ר עוזיאל ושותפיו מרטינה סימן מאוניברסיטת מיינץ וד”ר תומר שמידט-ברד מהמרכז האקדמי פרס את חוויית הלבד של אוכלוסיית אנשים המאופיינים ברמה גבוהה של נוירוטיות (תכונת אישיות המקושרת עם רגשנות שלילית). המחקר עשה שימוש בניסויי מעבדה ובמחקר יומן (מעקב ממושך אחרי חוויות משתתפים בחיי היום-יום שלהם) ועסק בתפיסות העצמי של המשתתפים. ממצאיו הראו כי משתתפים הגבוהים בנוירוטיות נוטים לחוות הימצאות לבד כחוויה המבטאת בדידות. הם מגיבים לחוויה זו בהסתמכות עצמית מוגברת ובריחוק חברתי, ובכך נוצר קושי בשילובם החברתי.