בצל השנה השנייה למלחמת "חרבות ברזל", הסקר הארצי המקיף של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות נערך בסימן השפעות המלחמה הדרמטיות על הציבור הסטודנטיאלי – אחד המגזרים שנפגעו באופן המובהק והמשמעותי ביותר. הציבור הסטודנטיאלי, חווה פגיעה רחבה ומתמשכת: כ ־ 70,000 סטודנטים וסטודנטיות נקראו לשירות מילואים פעיל, למעלה מ־10,000 פונו מבתיהם, ורבים נאלצו להתמודד עם אובדן אישי כבד. לאור הפגיעה הנרחבת, ניתנה בסקר התייחסות ייחודית ומעמיקה לאוכלוסיות אלה.

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, סיון קורן: "הנתונים שסקר הסטודנט חושף השנה מציגים תמונת מצב עגומה: דור שלם שנושא על גבו את האתגרים המרכזיים במדינה – אך נאלץ לשלם את המחיר לבדו, באופן בלתי נתפס. מעל שנתיים למלחמה, והממשלה מתנהלת בהכחשה, כאילו המציאות חזרה לשגרה. בפועל, הסטודנטים עדיין מתמודדים עם השלכותיה הנפשיות, הכלכליות והאקדמיות – ללא גב, ללא מענה וללא רשת ביטחון מינימלית.
המדינה והמוסדות האקדמיים אינם יכולים עוד להסתתר מאחורי בירוקרטיה והתעלמות. זהו רגע האמת של מדינת ישראל: להכיר במצוקה, לקחת אחריות ולפעול. אנו דורשים מהממשלה לעצור לאלתר את ההפקרה, לקחת אחריות ולדאוג לכך שהדור שנלחם, למד ועבד למען המדינה – לא יישאר לבד במערכה על עתידו ועתיד כולנו".
כדי לשקף את עומק הפגיעה, הסקר כלל היענות חסרת תקדים של אלפי סטודנטים ממעגלי הפגיעה השונים: על ל־3,300 משרתי ומשרתות מילואים, כ־2,300 בני ובנות זוג של משרתי מילואים, כ־800 סטודנטים וסטודנטיות שפונו מבתיהם, מעל ל־300 נפגעי ונפגעות פעולות איבה, כ־200 פצועים במהלך שירותם הצבאי, כ־160 ממשפחות שכולות, וכן בני ובנות משפחה של חטופים וחטופות.
הסקר בוצע ע"י התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ומכון המחקר פאנלס ונערך באמצעות שאלון מובנה, במהלך יולי-ספטמבר 2025, בקרב מדגם רחב היקף של כ־15,000 משיבים ומשיבות, המהווים חתך מייצג של אוכלוסיית הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. טעות הדגימה נאמדת ב־0.99% ברמת ביטחון של 99%.
נתוני הפרישה משקפים תמונת מצב מדאיגה: יותר משליש מהסטודנטים (34%) שקלו לפרוש מלימודיהם, כאשר הסיבה הכלכלית היא המובילה (32%). 46% דיווחו כי נפגעו כלכלית בעקבות המלחמות "חרבות ברזל" ו"עם כלביא", ויותר משליש (37%) חוששים במידה רבה שהמצב הביטחוני יפגע גם בהמשך לימודיהם.
בקרב אוכלוסיות הליבה שנפגעו ישירות מהמלחמה, המצב בלתי נסבל: 66% ממשרתי המילואים דיווחו על חזרה ללימודים כמאתגרת רגשית וחברתית ו־61% על פגיעה ממשית בהישגים האקדמיים. בקרב המפונים, 61% חוו פגיעה לימודית במידה רבה ו־41% שקלו פרישה. בקרב נפגעי פעולות איבה הנתון מטפס ל־51%; וכמעט מחצית (49%) מבני המשפחות של חטופים שוקלים פרישה מלימודים.
במקביל, המשבר הכלכלי מחריף: ההוצאה החודשית הכוללת זינקה ל־6,879 ₪ – עלייה של 12.8% משנה שעברה. כרבע מהסטודנטים (26%) נאלצו לקחת הלוואה, כאשר הממוצע שלה עומד על 48,133 ₪ – זינוק של כ־9,000 ₪ בתוך שנתיים בלבד.
רוב הסטודנטים (79%) עובדים במהלך הלימודים, אך רק מחציתם (49%) בתחום לימודיהם, והשכר הממוצע עומד על 6,291 ₪ עבור כ־100 שעות חודשיות – עלייה קלה מהשנה שעברה, אך עדיין רחוק מלהדביק את הזינוק בהוצאות. 65% אינם מצליחים לחסוך כלל, ו־46% נאלצים להיעזר בתמיכה שוטפת מההורים, ורק 58% מאמינים שיוכלו לרכוש דירה במהלך חייהם.
משבר האמון הציבורי בשיאו: 57% מהסטודנטים סבורים כי הממשלה אינה דואגת כלל לאינטרסים שלהם, ורק 13% חשים שהיא פועלת למענם "במידה רבה". השלכות ההפקרה מחרידות: כרבע מהסטודנטים (26%) שוקלים להגר מישראל. הסיבות העיקריות לכך הן יוקר המחיה (75%) והמצב הביטחוני (35%) .
ולמרות הכול, דור הסטודנטים הישראלי מבקש אחריות, שוויון ונשיאה משותפת בנטל: 72% תומכים בחוק גיוס חובה לכלל אזרחי המדינה – צבאית או אזרחית.















