מערכת 'לימודים כחול־לבן'חוקרים בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית הצליחו לאתר גן שמסוגל להשפיע באופן משמעותי על התפשטות גרורות בסוג סרטן השד Triple negative breast cancer, לו יש אחוזי תמותה גבוהים במיוחד
מחקר חדש שבוצע על ידי הדוקטרנט סאלח ח’ואלד מצוות המחקר של פרופ’ רמי עקילאן במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, חושף תפקיד חשוב לגן מדכא הסרטן WWOXבשליטה על התפתחות הגרורות של הסוג האלים ביותר של סרטן השד.
סרטן השד נחשב לאחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר הקיימים כיום והוא גורם התמותה השני מבין כל סוגי הסרטן בקרב נשים. ידוע כי סיכויי ההחלמה יורדים משמעותית לאחר התפתחות גרורות (אחוז התמותה לאחר היווצרות גרורות עומד כיום על 90 אחוז!). בין הסוגים השונים של סרטן השד קיים “סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים” (Triple-negative breast cancer, או בקיצור TNBC) שנחשב לאלים במיוחד עם פוטנציאל גרורתי גבוה ואחוזי תמותה גבוהים במיוחד, כשהוא נוטה להיות אגרסיבי בהשוואה לסוגי סרטן שד אחרים בעיקר בשל חוסר טיפול מכוון ,התפשטות בגוף וחזרת המחלה, עם הופעה בגילאים צעירים ודורש טיפולים כימותרפיים קשים.
במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב בעיתון המדעי “Cancer Research” מציעים החוקרים פרופ’ עקילאן וח’ואלד להתמקד בחקר הגנים המשפיעים על תהליך התפתחות הגרורות. בזמן שמרבית המחקרים הקיימים כיום מחפשים את הדרך לתקוף את הגידול של סרטן השד, במחקר זה הוחלט לבדוק את הגרורות עצמן מתחילת פעילותן.
במסגרת קבוצת המחקר של פרופ’ רמי עקילאן, נחקרת מעורבות הגן מדכא הסרטן WWOX בבקרת התפתחות גרורות בסרטן השד מסוג TNBC. החוקרים גילו שגן זה משפיע על ביטוי ופעילות החלבון החשוב בהתפתחות הסרטנית ,c-Myc, השפעה שמצליחה לשחרר את עצירת הפעילות של microRNA-146a שידוע כמסוגל להוריד את הפוטנציאל הגרורתי של תאי הסרטן. כלומר, על פי תפיסתם החדשנית של החוקרים, פעילות של הגןWWOX תצליח להשפיע על מנגנון התנועה של התאים הסרטניים, כך שלא יוכלו להגיע מהגידול הראשוני לאיברים משניים בגוף החולה.
חלק גדול מהעבודה בוצע בחיות מעבדה מסוג עכברים. הניסויים בעכברים הראו שהחזרת הגן WWOX לתאים בהם הוא חסר, עיכבה באופן משמעותי את יצירת הגרורות ולהיפך כאשר מורידים את WWOX מתאים שמבטאים אותו הייתה עלייה ביצירת הגרורות.
“WWOX הוא גן מוכר לחוקרים מעולם הרפואה אך הוא התגלה לפני זמן לא רב, בתחילת שנות ה-2000. מדובר בגן משמעותי שמשפיע על גורמים רבים בהתפתחות הסרטנית ולכן חשוב לחקור אותו. בבסיס העבודה שלנו ניצבת ההנחה שגנים דוגמת WWOX הולכים לאיבוד בתחילת התהליך הסרטני ולא מקבלים התייחסות ראויה. מחקר זה מאמין כי החשיבות שלהם נובעת מכך שהם משפיעים לא רק על התחלת התהליך הסרטני אלא גם על שלבים מאוחרים יותר”, קובע החוקר סלאח ח’ואלד. “מעבר לכך, הטיפול היחיד שקיים היום נגד סרטן השד מסוג TNBC הוא באמצעות כימותרפיה קלאסית, שלא תמיד עוזרת למטופלות החולות בסרטן מסוג זה. אנחנו מחפשים כיום דרך אחרת, ביולוגית יותר”.
בהקשר למציאת דרכים ביולוגיות והיות והשימוש בתרופות ביולוגיות הולך ותופס תאוצה רבה עם השנים, החוקרים ממליצים שהשימוש בmicroRNA-146a יוכל לעמוד בעתיד כטיפול עצמאי או כטיפול משלים עם הכימותרפיה שבה משתמשים כיום. מחקרי המשך יבחנו, בין היתר, אם הזרקה של microRNA אל תוך גידולים קיימים עוזרת להגביל את הפוטנציאל הגרורתי שלהם.