מערכת 'לימודים כחול־לבן'השבוע נערך אירוע השקת הקתדרה הראשונה בעולם לחקר יהדות אתיופיה בראה האקדמית אונו. חה"כ פנינה תמנו-שטה: "גאווה גדולה לעמוד כאן, אנחנו צריכים את הקתדרה הזו כדי שנוכל לתת לילדים שלנו מידע חשוב ולשפוך אור על ההיסטוריה שלנו מול הבורים והגזענים".
השבוע הושקה הקתדרה הראשונה בעולם לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, שגריר אתיופיה בישראל, צגאי ברהה, חה"כ פנינה תמנו-שטה, ראש הקתדרה, הרב ד"ר שרון שלום, דיקאנית הפקולטה למדעי הרוח בקריה האקדמית אונו, פרופ' טובה הרטמן ובכירים נוספים מעולם האקדמיה.
מטרת הקמת הקתדרה הראשונה בעולם לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו לתעד, לחקור, ולהנכיח את מורשתה ותרבותה של יהדות אתיופיה. הקתדרה תפעל לקדם את המחקר, הפרסומים וההוראה בכל הנושאים הקשורים ליהדות אתיופיה ותקבל לידיה את ניהול העמותה הבין לאומית למדעי יהדות אתיופיה SOSTEJE – Society for the Study of Ethiopian Jewry. יחד עם מחקר המורשת של יהדות אתיופיה היא תעסוק גם במחקר של התמודדות עם הקונפליקטים של בני ובנות הדור השני במציאות הישראלית. הקתדרה הוקמה בתמיכת משפחת גבירץ – מונטיריאול קנדה.
בין השאר, הקתדרה תייסד כתב עת אקדמי, תארגן ימי עיון וכנסים בין לאומיים ותארח חוקרים מן העולם בנושא יהדות אתיופיה. כמו כן, תפתח תכניות לימודים וספרי לימוד, תגבש מסעות זהות לאתיופיה ותיצור שותפות עם מערכות חינוך בארץ ובעולם היהודי להנכחת סיפורה של יהדות אתיופיה. הקתדרה תקדם יוזמות חברתיות וקהילתיות לעידוד סטודנטים בני הקהילה האתיופית להעמיק את זהותם ולחקור את מוצאם. כמו כן, הקתדרה תשתף פעולה עם הנהגת הכהנוץ' (הקייסים) ותקים בית מדרש להפריה הדדית, במסגרת זו הקייסים יעניקו לעולם את תורתם, יעצימו את מנהיגותם וירכשו כלים יישומים למנהיגות רוחנית אפקטיבית. מסגרת זו גם תעניק להם תואר אקדמי.
שגריר אתיופיה בישראל, צגאי ברהה: "הקתדרה היא מתנה אדירה עבור יוצאי אתיופיה, אני נרגש ביותר להיות במעמד מכובד זה, לאחר שנים רבות ומחכה בציפיה אדירה לראות איזה דברים נפלאים יצאו מהקתדרה ומחקריה".
חה"כ פנינה תמנו-שטה: "גאווה גדולה לעמוד כאן, אני נמצאת במסע מאז שרגלי דרכה כאן כסטודנטית, מסע של מאבק בגזענות ואפליה, גם אם בהתחלה לא מצאתי את הדרך הראויה כשצעדתי ברבות הדרכים, היו הרבה סימני שאלה, דווקא באירוע הזה יש תשובה אחת גדולה וברורה, שצריכה להיות ברורה, מי שלא מכיר את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. אי הידע הוא להיות בתוך עבדות, יש צעירים רבים שיכולים להתווכח עם אנשים שאומרים שהם לא יהודים, ואין להם את התשובות. אנחנו צריכים לאסוף את המידע למען עצמנו, כשיש דיבייט או ויכוח לגבי היהדות של יוצאי אתיופיה חסרות התשובות. אנחנו צריכים את המידע הזה כדי שנוכל לתת לילדים שלנו קצת אור וקצת ידע מול הבורים והגזענים".
ראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, הרב ד"ר שרון שלום: "סיפורה של יהדות אתיופיה הוא סיפור מופלא של קהילה מיוחדת המהווה 'גניזה חיה', ונותנת בידינו מבט על קיום יהודי עתיק יומין. המפגש המחודש של יהדות אתיופיה עם מדינת ישראל וקהילות יהודיות בעולם מזמן בפנינו סיכויים ואתגרים. בכוחם של הערכים ההיסטוריים והתרבותיים של קהילת יהדות אתיופיה ליצור פרספקטיבה מרככת לקיבוץ הגלויות שנוצר בארץ ולהוות גשר וחיבור בין יהודים בישראל ובתפוצות".