מחקר כמותי ועבודת מחקר מתאימה

בשיתוף Smarter – מאגר עבודות אקדמיות

מחקר כמותי. בואו נדבר על מחקר כמותי. בגדול, יש שני סוגים של מחקר. סוג אחד זה מחקר איכותני. או איכותי (תלוי מי כותב את זה!) מחקר איכותי זה במילים – בלי מספרים. זה מתאים במיוחד לכל התחומים החברתיים, חינוך, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה – כל אלו.

בגדול זה אומר שתצרכו לעשות ראיונות עם הנחקרים שלכם, או תצפיות, ולנתח את זה – לא מסובך – אבל מייגע!! כמותי לעומת זאת, נותן לכם מעין ‘צילום מצב’, של הדבר שאתם חוקרים – גם את זה אפשר לעשות בכל התחומים שפירטתי למעלה, פשוט התוצאות, יהיו שונות – במחקר כמותי אתם מחלקים שאלונים סגורים – ז”א לכל שאלה יש מספר תשובות אפשריות, מוגבל מראש, והתשובות מדורגות – בדר”כ מ-1 עד 10 – ואז, אתם מעלים את כל התשובות ללוחות אקסל או SPSS ומעבירים את זה לניתוח סטטיסטי. נשמע מפחיד – אבל זה לא באמת (כי מותר לכם בקטע הזה להיעזר גם בסטטיסטיקאי מוסמך, שיעשה לכם את כל החישובים המסובכים.

הנה דוגמא לפירוט של מערך מחקר כמותי-מתאמי:

מחקר זה התבסס על מחקר כמותי המיועד לספק הסברים סיבתיים לבעיה העסקית בארגון ולנבא התנהגות עתידית של העובדים והארגון ככלל על סמך חקר אלמנטים ארגוניים בהווה, וזאת על ידי בחינה סטטיסטית של תיאוריות ומציאת קשר בין משתנים. השערות המחקר נבחנו באמצעות מערך מחקר מתאמי, המאפשר מדידה של הקשרים הקיימים, באופן טבעי, וללא התערבות או שינוי של שדה המחקר. משתני המחקר נמדדו בעזרת שאלון מחקר סגור, שהציג בפני העובדים 5 אפשרויות  המדורגות מ-1 ועד 5, מתוכן נתבקשו העובדים לבחור את התשובה התואמת ביותר את תחושותיהם ואמונותיהם ביחס לאלמנטים הארגוניים הנבדקים במסגרת המחקר.

כמו שאתם רואים, המערך הזה שימש במחקר במשאבי אנוש – מחקר כמותי מאפשר לנו למדוד כל מיני משתנים בתוך הארגון, כמו שחיקה בעבודה, לחץ בעבודה, כל אלו, ולבדוק את הקשרים בינהם.

ואז מפרטים את היתרונות והחסרונות – ככה:

יתרונות מערך מחקר מתאמי-כמותי:

1. מדידה ללא שינוי של שדה המחקר. חוק מדעי קובע כי כל אלמנט נבדק משתנה מעצם הבדיקה והבודק. בשימוש במערך מחקר מתאמי-כמותי מצומצמת במידת האפשר ההתערבות בשדה המחקר וזאת על מנת לספק תוצאות אמינות ובעלות תוקף מחקרי טוב. במקרה זה, מעורבותו של החוקר בארגון הוגבלה למינימום הנדרש, וללא הכנה מוקדמת של העובדים העשויה ליצור הטיה בהתנהגותם.
2. ביצוע פשוט: מדידה קלה, זמן ביצוע נמוך, איסוף נתונים זמין וקל. במקרה זה, לא נדרש החוקר לערוך תצפיות ממושכות על מנת לאבחן את הגורמים הארגוניים הנבדקים בחברה, אלא התבסס על תוצאות השאלונים בלבד. מאידך, לוקה שיטה זו בהיעדרם של נתונים אובייקטיביים על ביצועי החברה, והיא מסתמכת על דיווח סובייקטיבי של העובדים.
3. ניתוח אמין: מחקר מסוג זה מאפשר ניתוח סטטיסטי אמין של תוצאות המחקר והסקת מסקנות ברורה. החוקר לא נדרש ליצור סקאלה מספרית מלאכותית על סמך תשובות העובדים, גורם העשוי ליצור הטיה של התוצאות שמקורה בהתערבות החוקר. הפקת הנתונים לצורך ניתוח סטטיסטי היתה ישירה ופשוטה.

שמתם לב למה שכתבתי למעלה? זה לא נותן הסברים סיבתיים – חשוב לזכור את זה!!

בכל אופן, אני דווקא אוהבת מחקרים כמותיים – יותר קצר ולעניין ממחקר איכותני. ודבר נוסף, המתודולוגיה של המחקר היא די שבלונית – אז כדאי לכם לעיין באתר שלנו. יש לנו המון מחקרים כמותיים שתוכלו להיעזר בהם!

עדיין קשה לכם? דברו איתנו support@smarter.co.il בטוח שנוכל לעזור לכם!