יעל וייסתביעה ייצוגית אותה הגישה צעירה נגד מכללת האיפור איל מקיאג’, ואשר נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה – נדחתה בימים אלה.
התובעת (30) נרשמה ללימודי איפור מקצועי בסניף חיפה של המכללה ורכשה ערכת איפור בעלות כוללת של כ-13 אלף שקלים.
בחלוף חודש וחצי מהרישום לקורסי האיפור, הגישה התובעת את מועמדותה לעבודה בחו”ל – והתקבלה. כך, יום לפני פתיחת הקורס, פנתה התובעת למכללה, וביקשה לבטל את הרשמתה ואף לקבל החזר כספי מלא.
הצעירה נענתה בשלילה, ופנתה בכתב אל המכללה לאחר 50 יום מפתיחת הקורס הראשון. משנדחתה גם פנייתה זו, וכן פניה נוספת לוועדת ביטולים של המכללה – הגישה הצעירה תובענה ייצוגית על סך 26 מיליון שקלים נגד מכללת איל מקיאג’ לביהמ”ש המחוזי בחיפה.
במסגרת בקשתה דרשה התובעת כי יינתן פיצוי לכל לקוח שהוחתם על נוסח ההסכם האחיד עליו הוחתמה גם היא – וזאת במהלך 7 השנים שקדמו להגשת תביעתה. לטענתה, בעצם ההחתמה על ההסכם – המכללה פגעה בחופש ביטול ההתקשרות של החותמים.
בין עילות התביעה טענה התובעת כי המכללה לא אפשרה לה לעיין בחוזה לפני חתימתה עליו, וכי הטעתה אותה בכל הנוגע לזכותה לביטול ההסכם.
עוד טענה התובעת, שהמכללה דחתה את תחילת הקורס בכשלושה שבועות, אך לה לא ניתנה זכות דומה לבטל את השתתפותה בקורסים – דבר המהווה חוסר סימטריה בחובות ובזכויות הצדדים כפי שהם מבוטאים בהסכם ביניהם.
לדברי עורכי הדין יעקב בטש ומיטל דקל ממשרד זאבי-בטש, המייצגים את המכללה, דווקא המכללה היא שהתנהלה בצורה הוגנת, ואף הציעה לתובעת שלל פתרונות הוגנים – אך זו דחתה את כולם.
לדבריהם, המכללה הציעה לתובעת לקחת חלק בשיעורים בעודה שוהה בארץ, או לחלופין להקפיא את הלימודים ולהירשם לקורסים חלופיים במועדים עתידיים הנוחים לה. לחלופין, הוצע לתובעת להסב את זכויותיה למישהו אחר – כל זאת ללא תוספת במחיר – אך היא כאמור סירבה להצעות המכללה – ועמדה על דרישתה לקבלת החזר כספי מלא.
הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדונה בפני כבוד השופט יגאל גריל מביהמ”ש המחוזי בחיפה, אשר בימים אלה הוציא תחת ידיו פסק דין, בו הוא מקבל את טענות המכללה, ודוחה את הבקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד המכללה.
בפסק דינו קובע כבוד השופט גריל כי על אף שמדובר בחוזה אחיד – תנאיו אינם מקפחים, ועומדים בהוראות הדין. לדבריו, ככל שקיימת א-סימטריה בהוראות הסכם ההתקשרות – א-סימטריה זו סבירה. על כן החליט כב’ השופט גריל לדחות את הטענה בדבר קיומה של תניה מקפחת בהסכם ההתקשרות – ודחה את קבלת התביעה כתובענה ייצוגית.
כב’ השופט גריל פסק עוד – כי למבקשת אין זכות קנויה לבטל את התקשרותה זו בכל עת שתחפוץ בכך:
“מכל המקובץ לעיל עולה, שבהתאם להוראות הדין, הייתה רשאית המבקשת לבטל את הרשמתה לקורס תוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם (ובתנאי שהם לפחות 14 ימים, שאינם ימי מנוחה, לפני תחילת הקורס) והיא הייתה רשאית לבטל את העסקה ביחס למזוודת האיפור, כשהיא לא נפתחה על־ידה, בתוך 14 ימים מעת שקיבלה את מזוודת האיפור לידיה”.
עוד קבע השופט גריל כי “אין בסיס של ממש לטענה בדבר אי מתן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה בטרם החתימה עליו”. ופסק כי זכות החרטה וזכות ההשתחררות מחוזה אינם רלוונטיים בהתקשרות זו בין הצדדים, היות והמבקשת לא השתתפה כלל בקורס ולכן לא “מאסה” בו”.
כמו כן, קבע השופט בפסק דינו, כי זכות החרטה אינה מוקנית בהסכם בין הצדדים, מלבד זכות הביטול בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן, וכי ההסכם בין הצדדים כולל הוראה המיטיבה ללא ספק עם התובעת, ואף שכאמור לא קיימת סימטריה בין זכות דחיית פתיחת הקורס של המשיבה, למן זכות התלמיד לדחות את מועד תחילת לימודיו – הרי שיש בכך איזון מספיק.
כבוד השופט גריל אף העיר על התנהלות המבקשת בהתייחס לטענות חדשות שהועלו לראשונה במהלך עדותה, ולטיעונים שנטענו לראשונה בסיכומיה. כך כבוד השופט גריל ציטט את כבוד השופט ח’ מלצר שכתב בפסיקה אחרת כי
“התובע חייב לערוך מלכתחילה את כתב תביעתו ואת הבקשה לאשרו כתובענה ייצוגית ביסודיות ובכובד ראש”.
למען לא יהא נייר זה חסר, יצוין כי כבוד השופט גריל הוסיף על האמור וציין כי על אף שקיימת אפשרות על פי ההסכם לבטל השתתפות בשני הקורסים הנוספים שהמבקשת נרשמה אליהם, אשר טרם התחילו, אפשרות זו לא נבחנה ועניין זה נשקל בבחינת שאלת ההוצאות.
כבוד השופט גריל בחן את נסיבות בקשת האישור וטענות הצדדים תוך התייחסות פרטנית להלכות הידועות בסוגיית ביטול התקשרות מכוח דיני הצרכן ובסיכומו של דבר נפסק כי:
“המבקשת לא עמדה בנטל הלכאורי המוטל עליה בשלב זה של אישור התובענה כייצוגית, והיא לא הצביעה כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות שמעוררת התובענה יוכרעו לטובת הקבוצה, ולפיכך דין בקשת האישור להידחות”.