אורית דבירהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר- אילן קיימה את הכינוס הבינלאומי ‘דרכים לאריכות חיים בריאים’ אשר עסק בחזית המחקר בארץ בביולוגיה של הזקנה והשלכותיו על הארכת תוחלת חיים בריאה דרך מניעת מחלות תלויות גיל כגון: סוכרת, השמנה ואלצהיימר.
בין החוקרים המובילים בארץ ובחו”ל הציגו פרופ’ חיים כהן ראש המעבדה לחקר ההזדקנות באוניברסיטת בר- אילן, פרופ’ ניר ברזילאי מבית הספר לרפואה של שם איינשטיין בניו- יורק, פרופ’ מיכל שוורץ ממכון וייצמן, פרופ’ סיון קורנבליט מהפקולטה למדעי החיים, ד”ר איליה סטמבלר מהתוכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר- אילן המשמש גם כיו”ר העמותה הישראלית להארכת חיים ועוד ..
במהלך הכינוס התקיים פאנל שעסק בעתיד מחקר הביולוגיה של ההזדקנות בארץ בהשתתפות השר לעינייני גימלאים לשעבר מר רפי איתן, ד”ר איליה סטימבלר מהמחלקה למדע טכנולוגיה וחברה בבר- אילן, פרופ’ ניר ברזילאי ופרופ’ חיים כהן. המשתתפים בפאנל מתחו ביקורת על מיעוט ההקצבות לחקר הזיקנה והם ציינו שבתוך התקציבים שמעמידה ממשלת ישראל למחקרים מדעיים פחות מ1% מופנה לחקר הזיקנה. פרופ’ מיכל שוורץ הגיבה לנאמר בפאנל וציינה כי בגלל המימון המוגבל החוקרים אינם נלהבים לעסוק בתחום הקשה והיקר – חקר הזיקנה .
פרופ חיים כהן ראש המעבדה לחקר ההזדקנות בבר-אילן סיפר כיצד מחקרו הראה מנגון חדש המאפשר את הארכת תוחלת החיים הבריאים. עם הגיל משתנה המאזן המטבולי בגיל דבר המתבטא בעליה במחלות כגון סכרת ועליה בשומנים כגון כולסטרול. פרופ’ כהן הדגים כיצד על ידי הפעלת מנגנון זה האריך את חיי עכברים בעשרות אחוזים יחד עם שיפור ניכר בבריאותם. עכברים אלו הראו רמת פעילות ובריאות בדומה לעכברים צעירים. “למעשה, הדבר מקביל להארכת תוחלת החיים בבני אדם מ90 ל120 שנה וזאת עם בריאות טובה”. בימים אלו מפתחת המעבדה את התרופות שיפעילו את המנגנון בבני אדם על מנת להאריך את תוחלת החיים הבריאים של האנושות.
פרופ’ סיון הניס-קורנבליט מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר- אילן סיפרה בהרצאתה מהנעשה במעבדתה לחקר ההזדקנות . פרופ’ קורנבליט עוסקת בפענוח הבסיס המולקולרי להארכת תוחלת החיים והבריאות. באופן ספציפי המעבדה מתמקדת במציאת דרכים לשפר את מערך קיפול החלבונים בתא, וזאת משום שהיכולת לקפל נכון חלבונים נפגעת בצורה דראסטית עם הגיל, וחוסר יכולת זו מהווה כוח מניע לתהליך ההזדקנות בכללותו, וקשורה באופן הדוק עם התפרצותם של מחלות תלויות גיל רבות כמו מחלות הפרקינסון והאלצהיימר. פרופ’ קורנבליט הסבירה בהרצאתה: “השערת העבודה שלנו היא שאם נמצא דרכים לשמור על קיפול נכון של חלבונים גם בחיות מזדקנות, נוכל לדחות את התפרצותן של מחלות אלו ולהאט את תהליך ההזדקנות”.פרופ’ קורנבליט שיתפה את הקהל בממצאים של מחקר שבחן כיצד חיות המזדקנות לאט מתמודדות עם בעיה זו. לדבריה : “זיהוי של מנגנונים אלו מהווה צעד ראשון לקראת פיתוח תרופות מאיטות הזדקנות”.
ד”ר איליה סטמלבר מהתוכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר- אילן ומי שמשמש כיו”ר העמותה הישראלית להארכת חיים אמר בכינוס: “בשל הזדקנות אוכלוסיית העולם ואוכלוסיית ישראל בפרט והעלייה הנובעת מכך בנטל הכלכלי ובמחלות הלא-מידבקות הקשורות להזדקנות, יש צורך דחוף לקדם את חקר ההזדקנות והמחלות הקשורות להזדקנות כאמצעי לשיפור תוחלת החיים הבריאים עבור האוכלוסייה המבוגרת. ד”ר סטמבלר הוסיף : “כינוס זה נערך כדי לעודד דיון אקדמי וציבורי בנושא עקרוני זה ואנו מקווים כי הכינוס יתרום להעלאת המודעות והתמיכה האקדמית והציבורית בתחום”.