מערכת 'לימודים כחול־לבן'לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית בשבוע הבא הקדישו באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר את הדו”ח השבועי שלהם לבחינת מסלול הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה והשפעתו על השכר ועל סיכויי הנשירה. כצפוי – בעלי פסיכומטרי גבוה מרוויחים יותר, אך במפתיע, דווקא לבוגרי מכללות עם ציון פסיכומטרי נמוך סיכוי גבוה יותר לשכר גבוה לעומת בוגרי האוניברסיטאות.
>> לקריאת הדו”ח המלא של משרד האוצר בנושא מסלול הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה והשפעתו על השכר ועל סיכויי הנשירה <<
התפרצות נגיף הקורונה הובילה להשבתה נרחבת בשוק העבודה, כאשר בחודש יולי 2020 עמד מספר המובטלים על כ-420 אלף (כולל עובדים שנעדרו בגלל הקורונה). ייתכן וייקחו מספר שנים עד ששיעור האבטלה יחזור לרמתו טרום המשבר, על כן לפרטים יש כעת כדאיות כלכלית גדולה יותר להשקיע בהשכלה וכישורים כיוון שהעלות האלטרנטיבית (אובדן השכר הנובע מההשקעה בלימודים) נמוכה. משום כך סביר כי צעירים רבים (וגם מבוגרים) שוקלים כעת אם להצטרף למערכת ההשכלה הגבוהה, ואם כן, באיזה מוסד ומקצוע לימוד לבחור.
שיקולים רבים מנחים סטודנטים פוטנציאלים בבואם לבחור את מקצוע הלימוד ואת מוסד הלימודים מתוך מגוון האפשרויות שמציעה מערכת ההשכלה הגבוהה. בין שיקולים אלה ניתן למנות את מיקומו הגיאוגרפי של המוסד, קשרים חברתיים, גובה שכר הלימודים, איכות ההוראה במוסד, יוקרתיות המוסד, גובה רף הקבלה ותחומי עניין אישיים. בנוסף לכל אלה, קיים גם השיקול של “התשואה להשכלה” – תרומת התואר האקדמי להשתלבות בשוק העבודה בסיום התואר. זאת כיוון שבחירת תחום הלימוד תשפיע על הכישורים אותם יצבור הסטודנט במהלך לימודיו, על הענף בו יעבוד ועל משלח ידו העתידי; ובחירת מוסד הלימודים תשפיע על איכות הכישורים אותם יצבור כמו גם על מידת האטרקטיביות שלו כמועמד לעבודה.
מחקרים שפורסמו בעת האחרונה בחנו את הקשר בין מקצוע הלימוד וסוג מוסד הלימודים על שכר הבוגרים באמצעים סטטיסטיים מתקדמים המנטרלים השפעות שונות על השכר על מנת לזהות במידת האפשר את הקשר הסיבתי בין התואר האקדמי לשכר. מיקוד זה אינו כולל ניתוח סטטיסטי מורכב אך משתמש בנתונים עדכניים ברמת מסלול הלימודים על מנת לבחון מספר משתנים חשובים לסטודנטים פוטנציאליים בבואם לבחור את מסלול הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה: השכר הצפוי בסיום התואר בשוק העבודה, סיכויי הנשירה במהלך הלימודים והסבירות לסיום התואר בזמן התקני. בעתיד הקרוב יוכלו סטודנטים פוטנציאליים לבחון נתונים אלה ואחרים באתר אינטרנט ייעודי שתפרסם המדינה שיאפשר לבחון לעומק, באופן אינטראקטיבי, את הנתונים הרלבנטיים עבור התחומים והמוסדות המעניינים אותם. מהניתוח המוצג במסמך זה עולות מספר תובנות:
- בחירת מקצוע הלימוד מקושרת במידה לשכר הבוגרים, באופן שיכול לפצות במקרים רבים על תנאי פתיחה נמוכים יחסית. כך, ציון פסיכומטרי גבוה מאפשר ללמוד במסלולי לימוד יוקרתיים יותר בהם השכר הממוצע של הבוגרים הוא גבוה יחסית. עם זאת, גם עם ציון פסיכומטרי ממוצע ואף נמוך מהממוצע, ניתן להתקבל למסלולי לימוד אשר מובילים לשכר ממוצע גבוה בשוק העבודה, זאת כאשר בוגרי המקצועות הראליים מרוויחים שכר גבוה במיוחד. בטווח הבינוני מדרג שכר הבוגרים של תחומי הלימוד ומסלולי הלימוד נשאר יציב למדי.
- מדרג השכר של נשים ושל גברים לפי תחום לימוד דומה מאוד, כאשר למרות השתתפותן הנמוכה בתחומים הריאליים, נשים בעלות תואר במקצועות אלה נהנות בממוצע משכר גבוה יחסית.
- קיימת שונות גבוהה מבחינת שיעורי הנשירה ושיעור המסיימים בזמן תקני בין מסלולי הלימוד ותחומי הלימוד, כאשר שיעורי הנשירה במכללות בתחומי הלימוד המאופיינים בשכר גבוה יחסית גבוהים יותר בממוצע בהשוואה לאוניברסיטאות.
- באופן כללי, שיעורי הנשירה של גברים גבוהים יותר בהשוואה לנשים, ותמונה דומה עולה גם במקצועות הריאליים בהם שיעור ההשתתפות של נשים נמוך.
המיקוד מאורגן בסדר הבא: בחלק הראשון של הסקירה תוצג תמונת המצב הנוכחית של התפלגות בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה לפי תחום הלימוד וסוג המוסד; בחלק השני יבחן הקשר בין סוג התואר והשכר; בחלק השלישי יוצגו נתונים לגבי שיעור הנשירה והסיום במועד תקני של התואר.
התפלגות הבוגרים לפי סוג התארים
לוח ש1 מציג את תמונת המצב הנוכחית מבחינת חלוקת בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בין סוגי מוסדות הלימוד ותחומי הלימוד. כך, בשנת תשע”ח (2017-2018) כ-44% מהבוגרים למדו באוניברסיטאות (כולל האוניברסיטה הפתוחה), וכ-56% למדו במכללות אקדמאיות (כאשר כ-15% נקודות אחוז מתוכם למדו במכללות אקדמאיות לחינוך). תחומי הלימוד הבולטים היו מדעי הרוח והחינוך (27% בסך הכול), מדעי החברה (24%), הנדסה ואדריכלות (13%) ועסקים ומדעי הניהול (13%). בעוד שבאוניברסיטאות לימודי מדעי החברה, מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות היוו שיעור גדול יחסית, במכללות האקדמיות ללימודי עסקים ומדעי הניהול ומשפטים היה משקל גדול יחסית. כ-59% מהסטודנטים לתואר ראשון בשנה זו היו נשים.
שכר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה
מטרתם של לימודים במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה אינה בהכרח רק הכשרה מקצועית, אלא באופן כללי יותר הקניית ידע והשכלה במקביל לצבירת כלים לקריירה שתניב סיפוק אישי ומקצועי. עם זאת, להשכלה הגבוהה השלכות משמעותיות על יכולת ההשתכרות בשוק העבודה לאחר סיום התואר וחלק זה בסקירה יתמקד בהיבט זה.
הניתוח שיוצג להלן אינו מבוסס על ניתוח סטטיסטי מורכב אשר שולט באלמנטים כגון יכולות הפרטים או הרקע החברתי-כלכלי ממנו הם מגיעים כפי שנעשה למשל במחקרים שפורסמו לאחרונה בנוגע להשפעת מקצוע הלימוד על השכר (קריל ואחרים, 2019) וסוג מוסד הלימודים (אחדות ואחרים, 2018). החשיבות של שליטה מסוג זה על משתני רקע חשובה על מנת לזהות את הקשר הסיבתי בין התואר לשכר. כך, יתכן כי הסיבה ליכולת ההשתכרות הגבוהה של בוגרי תואר יוקרתי אינה נובעת מהתואר עצמו אלא מכך שלסטודנטים שלומדים את התואר יכולות גבוהות מלכתחילה. לפיכך, על מנת לשלוט במידה מסוימת על הרקע ממנו מגיעים הבוגרים, נציג ברבים מהתרשימים בסקירה זו את הציון הפסיכומטרי הממוצע במקביל לשכר.
תרשים ש1 מציג את השכר הממוצע (ציר ה-Y) מול הציון הפסיכומטרי הממוצע (ציר ה-X) כאשר כל נקודה בתרשים מייצגת תחום לימוד במוסד מסוים (לדוגמה, מדעי החברה באוניברסיטה העברית). בתרשים זה מופרדות התצפיות לפי סוג המוסד כאשר הנקודות הכחולות מייצגות את האוניברסיטאות והריבועים הכתומים מייצגים את המכללות האקדמיות.
מהתרשים עולה כי לאוניברסיטאות יתרון משמעותי במשיכת המועמדים בעלי ציון פסיכומטרי גבוה; 66% מהתצפיות באוניברסיטאות הן עם ציון ממוצע הגבוה מ-600 בציון הפסיכומטרי בהשוואה ל-5% בלבד מהתצפיות בקרב המכללות האקדמיות. בהתאם, גם שכר הבוגרים הינו גבוה יותר בקרב בוגרי האוניברסיטאות.
יחד עם זאת, הפערים בין אוניברסיטאות למכללות אקדמיות מבחינת שכר הבוגרים אינם גבוהים באותה מידה כמו הפערים בציון הפסיכומטרי; כך כאשר בוחנים את שיעור התצפיות בהן שכר הבוגרים גבוה מ- 20 אלף ₪ לחודש השיעור באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות דומה: 29% ו-28% בהתאמה (אך אם קובעים סף גבוה יותר להגדרה של שכר גבוה, היתרון של האוניברסיטאות גדל).
תרשים ש1: ציון בבחינה הפסיכומטרית והשכר, חלוקה לפי סוג מוסד
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודי אגף הכלכלן הראשי. כל נקודה בתרשים מייצגת תחום לימוד במוסד מסוים (לדוגמה, מדעי החברה באוניברסיטה העברית). נתוני השכר הם חודשיים ומתייחסים לשכר ברוטו בשנת 2017 עבור בוגרי שנת 2010. נתוני הבחינה הפסיכומטרית מבוססים על נתוני סטודנטים חדשים בשנת 2018-9.
תרשים ש2 בנוי בצורה דומה לתרשים ש1 אך בתרשים זה מופרדות המחלקות האקדמיות לצורות וצבעים שונים לפי תחום הלימוד, ללא הבחנה בין סוג המוסד. בעוד שבאופן כללי נראה כי קיים קשר חיובי בין הציון הפסיכומטרי ושכר הבוגרים, התמקדות בתחומי לימוד ספציפיים מעלה כי עוצמת הקשר משתנה בין תחומי הלימוד. כך, בעוד שבתחומי ההנדסה והמשפטים מתקיים קשר חיובי חזק יחסית בין הציון הפסיכומטרי לשכר, לא מתקיים קשר חיובי בתחום מדעי הרוח, האומנות והשפות. יודגש כי ישנן תועלות אחרות שאינן קשורות לשכר הנובעות מתחומי לימוד אלה ואחרים אך נייר זה אינו עוסק בתועלות אלו. עוד עולה מהתרשים כי קיימת היררכיית שכר בין תחומי הלימוד השונים ושבחירת תחום הלימוד מקושרת במידה רבה לשכר הבוגרים גם בהינתן כישורי פתיחה מסוימים (בהנחה שהציון הפסיכומטרי משקף זאת). ממצא ראשוני זה מתוקף בעבודתם של קריל ואחרים (2019).