מערכת 'לימודים כחול־לבן'בדיקת היתכנות כלכלית תעזור לכם לעבור לשלב הבא באקדמיה בלי לפגוע באיכות החיים. רוצים לדעת האם זה הזמן הנכון לתואר שני ולהימנע מפשיטת רגל? הנה המדריך המלא
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת תשע"ו פעלו בישראל 63 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו מעל 314 אלף סטודנטים. בשנה החולפת גם נרשמה עלייה במספר הסטודנטים לתואר ראשון, לתואר שני ולתואר שלישי ובמהלך שני העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית הסטודנטים ב-5% בממוצע לשנה. עם זאת, ההבדלים בין סוג האוכלוסייה שנרשמת לתואר ראשון לעומת תארים מתקדמים עדיין עומדים בעינם ולכן כדאי להכיר אותם.
ראשית, הגיל הממוצע של סטודנטים לתואר שני גבוה יותר בהשוואה לגיל הסטודנטים בתואר הראשון. זה נתון כמעט מובן מאליו, לאור העובדה שאי אפשר להתקבל לתואר שני ללא תואר ראשון. מהבחינה הזו, התואר השני מהווה סוג של המשך כרונולוגי ללימודי התואר הראשון והוא מותנה בעמידה בתנאי קבלה אחרים לחלוטין.
שנית, רוב הסטודנטים לתואר שני לומדים תחומים אחרים מאלו שבתואר הראשון. כך למשל בשנת תשע"ו למדו כ-60% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון בפקולטות למדעי הרוח או מדעי החברה, לעומת 70% מהסטודנטים לתואר שני שנרשמו לתחומים הללו. לשם השוואה, סטודנטים לתואר שלישי לומדים בעיקר מדעי הטבע ומתמטיקה ורק 25% מתוכם לומדים מדעי הרוח.
איך ההבדלים בין התארים משפיעים עליכם?
כל ההבדלים לעיל בין התואר הראשון והתואר השני משפיעים באופן ישיר על סטודנטים שעומדים לקראת המשך הקריירה שלהם באקדמיה. במידה ואתם שוקלים לעשות תואר שני, יש כמה דברים שתצטרכו לקחת בחשבון. סביר להניח שבאקדמיה לא ממש יכינו אתכם לאופן שבו הלימודים ישפיעו על התא המשפחתי, לכן זו אחריות שלכם.
הדגש בתואר שני הוא על היגיון כלכלי שמתכתב עם צרכי המשפחה ומשק הבית. בעוד סטודנטים לתואר ראשון יכולים להרשות לעצמם לחיות בפזיזות מסוימת ולנצל את הסטטוס הייחודי שלהם כצעירים חסרי מנוח, אנשים ששוקלים לעשות תואר שני הם כבר בשלב יותר מתקדם בחיים ולפעמים עם ילדים ובני זוג. לפיכך, עליהם לבדוק מה הדרך הנכונה ללמוד לתואר שני בלי לפגוע בקריירה ותוך שמירה על היגיון כלכלי מסוים.
כך תבדקו האם יש היתכנות כלכלית לתואר שני
הכי נוח לבדוק היתכנות כלכלית לתואר שני באמצעות חישוב מסודר של הכנסות מול הוצאות. בשלב הזה מומלץ להתייחס להכנסות וההוצאות של כל משק הבית, ולא רק להכנסות וההוצאות שלכם. יש להתחיל כבר כמה חודשים לפני מועד ההרשמה במוסדות האקדמיה, לאסוף דוחות שמגיעים מהבנק, מחברות האשראי ומחברות הביטוח ולקרוא באופן יסודי את תלושי השכר. אם אתם עצמאיים, הקפידו להפריד בין ההוצאות שלכם לבין הוצאות העסק כדי שלא יהיו הפתעות.
בשלב השני תצטרכו לבחון את הוצאות ניהול הכסף מבחינת הריביות על המינוס בבנק ואת שלל ההפקדות לקופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה. המשיכו עם בדיקת הוצאות המגורים, המחיה, הקניות, הנסיעות, הרכב, הפנאי והבילויים ובדקו באיזה סעיף אפשר לחסוך בלי להתפשר על איכות החיים.
בתוך כך, זכרו שיש כלים אובייקטיביים שיכולים לעזור לכם בתכנון כלכלי לקראת תואר שני ובכלל. אם אתם גרים בדירה שנמצאת בבעלותכם, חשוב מאוד לערב מחשבון משכנתא כחלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות. השימוש במחשבון זמין עבורכם באתרי האינטרנט והוא לא דורש שום סוג של התחייבות או תשלום. בעזרת המחשבון תוכלו להעריך האם הגיע הזמן לבצע מיחזור משכנתא ועד כמה הוא משתלם. בשביל לבצע את הבדיקה, עליכם רק לקבוע את נתוני הריבית השנתית כפי שתקבלו מהבנק ואת תקופת ההלוואה שלפיה תרצו לבצע את החישוב.
תמיכה משפחתית, עזרה מחברים וחשיבה חיובית
כמובן שיש עוד שלל היבטים שישפיעו על איכות החיים שלכם ושל המשפחה בזמן שאתם צוברים ידע באקדמיה. מבחינה אישית, רצוי ליצור מערך תמיכה טרם הלימודים ולהכין את הסביבה הקרובה לכוונתכם להמשיך ללימודי תואר שני. הסבירו מדוע הנושא חשוב לכם, גייסו לטובתכם את בני המשפחה והחברים וציינו את היתרונות של המהלך מבחינה פיננסית וכלכלית.
במקביל, נסו לבנות לעצמכם קבוצת תמיכה גם בתוך המסגרת הלימודית. התואר השני שונה מהתואר הראשון בכל הנוגע לדרישות מכם כסטודנטים, אך זה לא אומר שאתם חייבים לעשות את הכל לבד. דווקא קבוצת תמיכה בתוך האקדמיה תעניק לכם ביטחון ותאפשר לכם לקבל משוב בזמן אמת על הביצועים, העבודות והתרגילים.
הקושי העיקרי עם תואר שני בקרב אנשים שכבר התחילו קריירה מסוימת בא לידי ביטוי בהתמודדות עם תקופות עומס. תקופות אלו בסופו של דבר יגיעו, לא משנה כמה תנסו להפחית מעוצמתן, לכן אין טעם להוריד את הראש או לברוח מאחריות. נצלו את תקופות העומס כדי להזכיר לעצמכם שמדובר במהלך משתלם ושמרו על חזון לטווח ארוך. על אף הנטייה הברורה שלנו כבני אדם להתעלם מהצלחות ולהתמקד בכישלונות, אפשר להתגבר על כך באמצעות קצת מודעות אישית והמון חשיבה חיובית.