מערכת 'לימודים כחול־לבן'חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו כי אימון גופני המשלב בין פעילות אירובית לבין כוח מפחיתה תופעות של הזדקנות מוקדמת בקרב אנשים עם שיתוק-מוחין.
במחקר, בו נבחנה ההשפעה של האימון הגופני על תפקוד, בריאות ואיכות-החיים של אוכלוסייה זו, נמצא כי כ-67% מזמנם מועבר בישיבה ומספר הצעדים ליום הוא מחצית ממספר הצעדים של בני גילם ללא לקות מוטורית. במבחני מהירות, הם לא הגיעו לדופק המרבי האופב את ההבנה לגבי הסיכונים וההשלכות של הזדקנות מוקדמת, כמו גם על דרכים לצמצם ולמנוע נזקים ארוכי-טווח. בנוסף, נבחנים זרימת הדם והחמצון של השריר הספסטי באמצעות מערכת fNIRS בשיתוף עם ד”ר רזיאל רימר מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול. fNIRS היא טכנולוגיה לא פולשנית המאפשרת הערכת הקינטיקה של שינויים בזרימה, בנפח הדם ובחמצון השריר.
דדים אלה טרם נבדקו בשריר הספסטי, שאינו מבוקר במקרה של פגיעה מוחית. תוצאות ראשוניות בזמן פעילות גופנית מצביעות על הפרעות משמעותיות בזרימת הדם לשרירי הרגליים. ייתכן כי השריר הספסטי הוא גורם נוסף שיוכל להסביר את הקשיים בהליכה וכיוון מחקר חדשני זה עשוי להוביל להתערבויות חדשות בשיקום אנשים עם שיתוק מוחי.
שיתוק-מוחין היא לקות תנועתית נפוצה ובעלת שונות גבוהה. מבוגרים עם שיתוק-מוחין שיש ביכולתם להתנייד נמצאו בסיכון לירידה בתפקוד כבר בגיל צעיר, כך שהם עלולים לאבד את יכולתם ללכת. אחת הסיבות לכך היא אורח-חיים פחות תנועתי מאשר אנשים ללא הלקות והמשמעות היא הופעתן של תופעות הזדקנות בגיל צעיר.
המחקר מתבצע בשיתוף פעולה עם עיריית באר-שבע והקבוצה מתאמנת במכון הכושר של חברת “כיוונים”, מתוך רצון לשלב אנשים עם מוגבלויות בחדרי הכושר הקהילתיים. באירוע ההשקה למחקר, נכח ראש עיריית באר-שבע, מר רוביק דנילוביץ, שהתאמן יחד עם קבוצת המחקר.