ראשי»חדשות הקמפוס»יו”ר הות”ת בכנס הרצליה: “יש להטמיע את נושא הביג דאטה באקדמיה – שם עתיד המחקר”
יו”ר הות”ת בכנס הרצליה: “יש להטמיע את נושא הביג דאטה באקדמיה – שם עתיד המחקר”
מערכת 'לימודים כחול־לבן'
היום השני ל”כנס הרצליה ה-18 שנערך על ידי המכון למדיניות אסטרטגית בבינתחומי הרצליה”, בכנס התקיים גם מושב בנושא ” חזון הקמפוס העתידי – מערכת ההשכלה” שמרכזו נאמה יו”ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה פרופ’ יפה זילברשץ ודנה בנושא עתיד ההוראה, המחקר והחיבור בין האקדמיה לציבור. בדבריה השיקה זילברשץ את חזון הקמפוס העתידי
על החיבור האקדמי למאה ה21:”בואו נחשוב שאם אנחנו לומדים הנדסה זה לא אומר שאנחנו לא לומדים ספרות ובואו נבין שמי שלומד ספרות חייב לדעת גם טכנולוגיה והאחד חייב להיות תלוי בשני. יש בלי סוף אפשרויות לשילובים זה מצריך מאתנו לחשוב אחרת ולצאת מהקופסה. הצוות המקצועי שעובד איתי הם שותפים לחזון וכבר בימים אלו אנחנו מריצים פיילוטים גם בתחומי מדעי הרוח וגם בתחומי מדעי המחשב”.
על החתירה לקמפוס יותר הוליסטי היא אומרת “אם לומדים הנדסה אפשר גם ללמוד ספרות. וגם בספרות והיסטוריה אי אפשר לבסס דיסציפלינות בלי הכשרה במדעי המחשב תלויים בחיפושי הידע, של המחקרים. אפשר לסרוק גניזה בקהיר ולעשות את המחקר מכאן”
על המחקר היא אמרה: “ המחקר הוא קודש הקודשים של האקדמיה. המקום הסגור שאסור לפגוע בו הוא המחקר. צריך להבין כמה דברים לגבי המחקר הבסיסי. קדושתו הפנימית אצל החוקר לא שוללת שיתופיות”. זילברשץ מסבירה כי השינוי המהותי הזה הוא חלק מתכנית החומש השש שנתית של ההשכלה הגבוהה “קבוצת החוקרים מוצאים הרבה מאוד נתונים והם יאששו את המחקרים שלהם אבל המון נתונים נשארים במחשב שלהם כי הם לא איששו את המחקר שלהם אבל אולי החומר שלהם שלא חשוב להם הוא אוצר למישהו אחר. אם הם ישמרו את החומרים בתוך המחשב לא יקרה שום דבר אבל אם הם יבינו שאין פחד בשיתופיות יתחילו לחשוב על זה אחרת”. הדברים האלה הם מהפכניים – “אנחנו רואים אותם כולם בעצם משוחררים בכיוון ענן של מידע שהוא גם לתועלת כל נושאי המחקר והחוקרים והתעשייה אבל מייצר לנו ענף שיוביל את עולם העתיד והוא עולם הדאטה. ברגע שאתה בשיתופיות גדולה אתה חייב להבין שאתה צריך להבין שאתה חייב לפתח את נושא הביג דאטה והמידע ויש להם השפעה גדולה על המחקר”.יפה זילברשץ. צילום: גלעד קוולרצ׳יק
“אני מאמינה באמונה שלמה בכל מה שאמרתי ואלה לא חלומות. אלה דברים שעובדים עליהם עם המוסדות ועם התקציבים המתאימים הכל נעשה. יחד עם זה אני אומרת שהעולם האקדמי שהוא עולם ביקורתי הוא גם עולם שצריך ללמד אותנו צניעות. כל הדברים האלה שאנחנו אמורים לעשות כדי להתאים את המוסדות להשכלה גבוה למאה ה21 אנחנו חייבים להציב את השאלה ולזכור – האם אנחנו לא הורסים את הקיים. אם כל השינויים ועם כל הצורך להתאים את עצמנו לעולם החדש עדיין מה שנותן את החוסן האמתי לכל חברה הוא השליטה שלה בידע והידע בבסיסו מונע מסקרנות ולא מתועלתנות“.
על שיטות ההוראה: “המון דברים השתנו בעולם המודרני אבל עדיין עומד המורה, עדיין יש לו ביד טוש במקום גיר, אבל כל הדיגיטציה הוא לא אינהרנטי לתוך מערכת הלמידה. צריך לתת את הדעת ולראות מה עושים. גיל הלומדים הוא אחרי צבא, קצת אחרי הטיול, בארה”ב צעירים. זה של בני עשרים. אנשים משנים קריירות ומקומות עבודה, האם צריך להיצמד למציאות הזאת בשוק הדינמי של היום.
כנס הרצליה נערך זו הפעם ה-18 על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה(IPS) בבינתחומי הרצליה, ובראשו עומד האלוף במיל’ עמוס גלעד. הכנס הוא הגדול בתחומו בישראל. הכנס מתמקד בזיהוי הזדמנויות וסיכונים לישראל במזרח התיכון ובמערכת הגלובלית, ומשתתפים בו מעל 200 בכירי הממשלה, המערכת הציבורית והמשק בישראל, ביניהם כ-40 משתתפים מחו”ל. ניירות העבודה הנכתבים לקראתו ואחריו מספקים למקבלי ההחלטות ולשיח הציבורי הערכות והמלצות מדיניות להתמודדות עם האתגרים הגאו פוליטיים, הכלכליים, והחברתיים של מדינת ישראל.