כל מה שצריך לדעת על חינוך דתי חילוני

כולנו רואים בבית הספר גורם חשוב, התורם לעיצוב העולם הערכי של הילדים. רבים מההורים קצה נפשם בהקצנה הדתית ובפילוג בחברה הישראלית ואילו אחרים לא מסתפקים בהשקפת העולם הכללית של בית הספר ומעוניינים בחיזוק הזהות האישית והתרבותית.

הורים רבים רוצים שילדיהם יכירו הלכות, תרבות ומחשבת ישראל יחד עם רעיונות וידע הומניסטיים מהתרבות הכללית. שיהיו סבלניים וסובלניים ולא יפחדו מהאחר. יותר ויותר אנחנו מבינים שעלינו ליצור בארץ עתיד משותף עם ערכים משותפים בין המגזר הדתי והחילוני על ידי הידברות כנה וקבלה של האחרים.

ללמוד ביחד – אפשרי?

חינוך משותף לתלמידים חילוניים, מסורתיים ודתיים יחד באותו בית ספר, מצליח לאחד בין זרוע החינוך הממלכתית לבין הזרוע הממלכתית דתית. תלמידים ותלמידות מבתים בהם המשפחה חלקה דתית וחלקה חילונית, דתיים ממגוון זרמים ולא דווקא מהמרכזי, חילוניים שחשובה להם המסורת ואחרים, כל אלה לומדים יחד באותו בית ספר ומכירים בעובדה שחבריהם לכיתה חיים אחרת.

חינוך משותף של דתיים וחילוניים שומר על הזהות הייחודית של כל תלמיד ומכבד את אורח חייו. המסגרת החינוכית הפורמלית מאפשרת לילדים בעלי זהויות שונות ומגוונות להיפגש בקביעות, ללמוד תרבות ומסורת יהודית בצורות ואמצעים שונים בלי קשר לזו הנהוגה במשפחתם דווקא. מתפתחת כאן שפה תרבותית ישראלית ויהודית משותפת שמלווה במעטפת פדגוגית תומכת ומפרה. בעקבות  פעילות עמותת צו פיוס שהינה עמותה  א- פוליטית וללא כוונת רווח שקמה לאחר רצח רבין, התרחבו בתי הספר המשותפים ליותר יישובים בארץ.

מגמה חדשה וחיובית עם אתגרים בצדה

אין ספק שזוהי שחינוך משותף כזה הוא מגמה מבורכת, אך יש לזכור שהינה מורכבת. בבית הספר המשותף הילדים מתפצלים בבוקר למפגשים ולתפילה לפי מה שסוכם מראש. בעת תפילת הדתיים, התלמידים החילוניים דנים בנושאי ערכים כמו חברות, הקשבה וכדומה. כולם, דתיים וחילוניים לומדים יחד שעורי עברית, טבע וחשבון כמו בבית הספר הרגיל. שעורי תורה הנלמדים ביחד מציעים את כל הגישות ובימי שישי יש קבלת שבת משותפת עם לימוד פרשת השבוע עם או בלי כיפה  – כל תלמיד על פי בחירתו. יחד עם זאת המושג יהדות הורחב לא רק ללימודי קודש אלא לכל תחומי החיים על בסיס הערכים ההומניסטיים שלה ושל התנ”ך.

לאט לאט נכנסת המחשבה למוסדות החינוך בארץ – שהחינוך היהודי הוא לא דווקא דתי והמושגים דתי וחילוני גם הם נעלמים לאט מהשיח. היום כבר אפשר לראות חטיבות ביניים ותיכוניים של החינוך המשותף במזכרת בתיה, בשלומי, בזיכרון יעקב, ברעננה, במודיעין ובירושלים. מוסדות נוספים וקהילות חינוך משותף של דתיים וחילוניים על פי מודל קשת קיימים גם בבאר טוביה, שפיר, שוהם, לכיש ורותם.

לסיכום

ניתן לראות שלמרות ואולי בזכות העובדה שלחינוך המשותף מגיעים ילדים וילדות מזרמים ומגזרים שונים, קיים מאמץ חינוכי ליצור חברה טובה יותר, משותפת, יהודית ודמוקרטית.